כספי השילומים הינם כספי פיצויים שהרפובליקה הפדרלית של גרמניה שילמה למדינת ישראל הצעירה בין השנים 1953 – 1965. מדובר על כספים שהועברו במסגרת הסכם לוקסמבורג, או בשמו הידוע יותר- הסכם השילומים. ההסכם נחתם בשנת 1952 בלוקסמבורג וקבע כי גרמניה תעביר לישראל סכום של 2 מיליארד מארק, כפיצוי על העול של מדינת ישראל הצעירה, שנאלצה ליישב כמות עצומה של פליטים יהודים. יש לזכור כי הפליטים היהודים נעקרו ממולדתם והגיעו לישראל חסרי כל. חשוב לציין כי הסכם השילומים אינו מחליף את זכותם של ניצולי השואה לקבל פיצויים מגרמניה ישירות ממשלת גרמניה, עבור מימון ההוצאות הרפואיות שלהם וכפיצוי על אובדן הזכויות הבסיסיות שלהם.
מה מעולם לא סיפרו לכם על כספי השילומים?
חשוב לדעת כי מעבר לכספי השילומים שממשלת גרמניה שילמה למדינת ישראל הצעירה, הממשלה שילמה כספי פיצויים ישירות לניצולי השואה. מדובר על רנטות חודשיות, שנועדו להוות פיצוי על הסבל הנוראי שנגרם לניצולים. סכום הפיצויים נקבע בהתאם לקריטריונים קבועים מראש, שמטרתם לאמוד את מידת הנזק שנגרם לכל ניצול שואה. כדאי לדעת כי לאחר חתימה על הסכם השילומים בשנת 1952 התארגנה משלחת ישראלית, שמטרתה הייתה לפקח על ביצוע ההסכם. המשלחת התמקמה בעיר קלן בגרמניה ובסופו של דבר, היא הפכה למשרד אינטרסים ישראלי. מדובר על משלחת פיננסית, שמטרתה הייתה לוודא את ביצוע ההסכם בפועל . היא גבתה את הכסף הדרוש ממשלת גרמניה באמצעות תשלומים שנתיים והייתה אחראית על רכישת הסחורות הדרושות למדינה הצעירה. הסחורה הובלה לישראל, בהתאם להזמנות שהתקבלו מחברת השילומים, שהוקמה בתל אביב.
כספי השילומים – נקודות חשובות שכדאי להכיר
כדאי לדעת כי מעבר לכספי השילומים, שהועברו לארץ בצורה מסודרת ומאורגנת, ניצולי השואה היו זכאים לקבל את הפיצויים האישיים שלהם, בהתאם להגשת בקשה רשמית. הניצולים היו חייבים לספק הוכחות לעמידותם בקריטריונים השונים, על מנת לקבל את סכום הרנטה המגיעה להם לפי חוק. כדאי לדעת כי לא כל הניצולים היו זכאים לקבלת פיצויים אישיים, מאחר ויהודים שברחו לברית המועצות או יהודי צפון אפריקה למשל, נכלאו במחנות עבודה, שלא הוכרו כמחנות הנמצאים תחת השפעת גרמניה הנאצית. עם זאת, כדאי לדעת כי ישנן זכויות לאלמנים של ניצולי שואה וכן ניצולים שעבדו בגטאות בזמן השואה, זכאים לקבל קצבה מהביטוח הלאומי הגרמני, מאחר והעבודה בגטאות מוכרת כעבודה לכל דבר ועניין.