פעם בשנה, באמצע המדבר, אני עוזב את המחשב, את המסכים של שוק ההון, את הטבלאות והגרפים – ונכנס לעולם אחר: המידברן. מקום שבו אין כסף, אין סמארטפונים, אין היררכיה – רק אנשים, חופש, יצירה, וחוויה אנושית עמוקה.
בפעם הראשונה הגעתי לשם כי רציתי לחוות משהו חדש. מאז, זה הפך למסורת. אבל מה שגיליתי שם – על עצמי, על אנשים, ועל הדרך שבה יצירתיות פוגשת מציאות – מלווה אותי כל השנה, גם בעולם העסקי. אני, רועי רוסטמי, סוחר פיננסי, מפקד, ואדם שמנהל תהליכים בעולם אמיתי מאוד – מאמין שדווקא מתוך חוויות כמו מידברן אפשר ללמוד שיעורים חשובים לעולם העסקי.
חופש מוחלט – ומסגרות שבונות סדר
במידברן אין "חוקים", אבל יש עקרונות. עקרונות שמחזיקים את הכאוס: נתינה, השתתפות, ביטוי עצמי רדיקלי, אי-מסחריות. זה אולי נשמע הפוך מעולם העסקים – אבל דווקא שם הבנתי: גם בארגון טוב, צריך להשאיר חופש פעולה רחב בתוך עקרונות ברורים.
בעסקים, כמו באמנות, ברגע שאתה נותן לצוות שלך מסגרת גמישה אבל עם כיוון ברור – נוצרת יצירתיות פונקציונלית. אנשים מפתיעים אותך בפתרונות, ברעיונות, ביוזמות – שלא היית מגיע אליהן לבד.
פתרון בעיות מתוך יצירה – לא מתוך כוח
במדבר, כשמשהו לא עובד – אין למי להתלונן. אין "מנהל". אין "תמיכה טכנית". אתה והצוות שלך צריכים למצוא פתרונות. זה מחדד את אחד הכישורים הכי חשובים בעסקים – יצירת פתרונות בזמן אמת מתוך חשיבה לא שגרתית.
זה מה שלמדתי להביא איתי גם לשוק ההון וגם לניהול פרויקטים עסקיים: במקום לשאול "למה זה קרה?", אני שואל – "איך פותרים את זה אחרת? מה עוד אפשר לנסות?"
קהילתיות ככוח עסקי
אחד הדברים הכי עוצמתיים במידברן הוא התחושה של ביחד. אנשים זרים לחלוטין מקימים מחנה, מחלקים מים, מתקנים מיצגים אחד לשני, נותנים מעצמם בלי לבקש כלום בחזרה.
בזכות זה הבנתי כמה כוח יש ביצירת תרבות ארגונית שמבוססת על נתינה, שיתוף, וחיבור אנושי אמיתי. זה לא רק "נחמד" – זה מגדיל ביצועים.
עובד שמרגיש שרואים אותו – נותן יותר. לקוח שמרגיש שהמוצר שלך "נועד לו" – נשאר לאורך זמן. בעולם קר ומדוד, דווקא הגישה האנושית היא היתרון התחרותי החדש.
ביטוי עצמי ככלי להנעה
במידברן, כל אחד יכול להיות מי שהוא. להתחפש, לרקוד, ליצור, לדבר, לשתוק. יש שם חופש נדיר לביטוי. מה הקשר לעסקים? הכול.
כשהעובדים שלך מרגישים שהם יכולים להביא את ה"עצמי" שלהם לעבודה – אתה מקבל צוות עם נשמה. יזמים שמבטאים את עצמם דרך המותג שלהם – בונים חיבור רגשי עם הקהל.
עסק זה לא רק תהליך – זה גם סיפור. וכשיש סיפור – יש השפעה.
מתי בפעם האחרונה עשית משהו לא פרקטי?
הרבה מהדברים שאתה רואה במידברן הם "לא שימושיים". מיצגים שלא מוכרים כלום. מופעים שלא שייכים לשום מותג. יצירה לשם יצירה.
אבל דווקא זה – מלמד משהו חשוב: לא כל מה שחשוב חייב להיות מדיד מיידית. לפעמים דווקא המרחב שבו אתה משחרר מטרות – מביא את הפריצה היצירתית שתהפוך למוצר, לשירות או לרעיון מנצח.
גם בעולם המסחר והכסף – צריך מרחב שבו "מותר לטעות", שבו "אין תוצאה מידית", שבו פשוט חוקרים. זה לא בזבוז זמן – זה השקעה בחדשנות.
לסיכום
המידברן הוא לא רק פסטיבל. הוא מראה. הוא מצפן. הוא הזדמנות לעצור את השגרה ולהתחבר ליצירתיות, לאנושיות, לאותנטיות.
אני, רועי רוסטמי, מביא איתי מהמדבר תובנות לעולם העסקי לא כי זה "רוחני", אלא כי זה פרקטי. כי בסוף – מי שלא לומד לחשוב אחרת, לא ישרוד.
העתיד שייך לאלה שלא מפחדים לשאול, ליצור, להעז – וגם לפעמים פשוט לשחק.
האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ עסקי או אישי. מטרת התוכן היא להעשרה, השראה ולמידה בלבד, ואין לראות בו תחליף לייעוץ מותאם.