פטיפונים – כל היתרונות

פעם, בהיסטוריה מראשית ימי הרדיו מרבית השידורים ברדיו בתחנות הרדיו הקטנות שבהם נעשו שידורים חיים, כל המוזיקה שהושמעה בתחנה הייתה באמצעות תקליטים שנוגנו על גבי פטיפונים שונים.

היום, בכל אולפן רדיו רגיל יש מחשבים שעמוס בכל ההעתקים הדיגטליים של כל האלבומים (תקליטים) שהיו ברדיו או לפחות שני נגני CD לפחות, ובדרך כלל במחשבי התחנה יש גם אפשרות לשילוב פרסומות בשידור אבל זה כבר נושא שיחה אחר.

תקליטים ופטיפונים

התקליטים שנוגנו על גבי פטיפונים נוגנו במהירות של 78 סיבובים לדקה (RPM=ROUND PER MINUTE) כאשר ישנו רק שיר אחד ועד חמש דקות של מוזיקה בכל צד של תקליט.

היו תקליטים שבדרך-כלל נוגנו והופצו בצורה מסחרית, אבל היו גם "תקליטים יחידאים". אלו תקליטים שנחרטו במכונת הקלטה ייחודית שביצעה את החריטה על גבי התקליטים ו"מילאה" את התקליט בהקלטה בצורה של חריצים שנעשו על פי הצלילים שהועברה באמצעות מיקרופון או מקור שמע אחר אחרי שעברה הגברה מתאימה.

תקליטים וארץ ישראל

התקליטים של פעם שהגיעו ריקים היו בנויים בתור בסיס של אלומיניום שמצופה בסוג של לכה נ(יטרוצלולוזה שכונתה "אצטט") שבדרך כלל הגיעה בצבע שחור. בארץ ישראל הקליטו/חרטו תקליטים שכאלה בקוטר של 25, 30, 35 ו-40 סנטימטר.

הקלטה מוכרת מאוד היא ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, שאורכה כ-33 דקות והוקלטה בדיוק בטכניקה שכזו על גבי 11 צדדים של תקליטים חלקים על ידי חברת "צליל".

עם המצאת התקליט (אריכי-הנגן Long-Playing) נעשה שימוש בתקליטים לצרכי שידורי רדיו שהיו הרבה יותר פופולאריים.

ההתפתחות של ההקלטה על גבי סרטים מגנטיים אפשרה לשלב שידורים שהוקלטו באיכות הקלטה גבוה יותר, וכך ההקלטה של שידורים חיים שימוש לצרכי שידורים חוזרים או שמירה בארכיון הפכו לשכיחים יותר.

מקווים שנהנתם/ן