איך מייצרים פגישת הורים אפקטיבית?/ עדיאל זיוון, פסיכולוג ומחנך

רקע

אחד הצעדים הננקטים במצב של חוסר תפקוד מתמשך של תלמיד הוא הזמנת הוריו לפגישה. מהלך זה נעשה לרוב לאחר ניסיונות של המחנך לקיים דיאלוג עם התלמיד על הסיבות להתנהגותו ולהציע לו דרכי התמודדות.  לאחר שניסיונות אלה לא צולחים, המהלך המתבקש הוא עירוב ההורים. אלא שבהרבה מקרים הוא אינו מייצר שינוי של ממש  בפועל, הרבה פגישות מסתיימות באחד מבין השניים – פיצוץ או אידיליה.

'פיצוץ' כאשר ההורים אינם מקבלים את תמונת המצב המוצגת ע"י הצוות ואת ההמלצות הנובעות ממנה. 'אידיליה' כאשר הצוות מציג (לרוב מתוך אי נעימות כלפי ההורים) תמונה לא מציאותית ומחמיאה מדי על מצבו של התלמיד, כזו שלא 'שמה דברים על השולחן' ומאפשרת התמודדות איתם. כך או כך לא מושג שיתוף פעולה.

עולה אפוא צורך במודל שיסייע לצוותים חינוכיים לתכנן ולנהל פגישות הורים אפקטיביות. כאלה שישקפו נכוחה את מצב התלמיד ובנוסף יגייסו את ההורים לפעולה מחוללת שינוי. ההצעה שתוצג כאן מבוססת בעיקרה על דבריו של פרופ' חיים עומר בספרו 'מורים היום'. היא מתחלקת לשישה שלבים שונים כאשר לכל אחד מטרה משלו :

1. הגדרת מטרה לפגישה ועדכון מקדים של ההורים עליה

כשמורה מזמן הורים לפגישה הוא יכול לעשות זאת תוך העברת המסר הבא – "בעקבות הקשיים שעולים שוב ושוב בתקופה האחרונה אני רוצה להזמין אתכם לפגישה איתי ועם המנהל כדי שנגדיר התנהגויות שנרצה לצמצם, ובמיוחד כדי שנבחן דרכים להגיב יחד. אין לנו ספק ששיתוף פעולה בינינו ישפיע בצורה חיובית על בנכם"

המסר כולל שתי מטרות פרקטיות הניתנות ליישום. הגדרה זו מייצרת מוקד לפגישה ומבהירה אותו מראש להורים. בנוסף המסר מסתיים באמירה אופטימית שמדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה. כך, גובר הסיכוי שההורים יגיעו מגוייסים לפגישה.

2. הצגת נתונים –  תמציתית אובייקטיבית ואמפטית

הרבה פגישות מתחילות בהצגת דו"ח תפקודי מפורט מדי שאינו רלוונטי ברובו למטרת הפגישה. ריבוי הנתונים פוגע בקשב ובריכוז של המשתתפים ועלול לבלבל אותם. לכן מומלץ להציג את הנתונים בתמציתיות תוך הקפדה על רלוונטיות למטרת הפגישהץ

על הצגת הנתונים להיות תיאורית ולא פרשנית, קרי, כזו שמתמקדת בעובדות שאין עליהן עוררין. במקום לומר 'הילד אינו מתנהג כתלמיד בבית הספר. התנהגותו חמורה ביותר' (אמירה פרשנית) ,עדיף לומר 'הילד לא נכח ב75% מהשיעורים בחודשיים האחרונים, קיבל ציון נכשל ב-5 מבחנים ו-קיבל 6 הערות משמעת במשוב'

הרבה מורים נרתעים מהצגת נתונים שליליים. הם חוששים שהצגה כזו  תפגע בהורים. לכן חשוב ללוות אותה בהתייחסות אמפטית – 'זו תמונה לא נעימה. מניח שלא פשוט לכם לשמוע את הדברים. אך חשוב לשקף את המצב כמות שהוא כדי שנוכל להתמודד איתו. חשוב לנו גם לומר שאנחנו מאמינים בכל ליבנו ביכולתו של התלמיד לעשות שינוי'.

3. תיעדוף

“חשבתי על התקופה האחרונה שהייתה בוודאי מורכבת גם לבנכם,והגעתי למסקנה שעלינו לסייע לו בכך שנמקד את דרישתנו ממנו ואף נצמצמן כדי לאפשר לו להצליח. אני סבור שיש כמה התנהגויות שיהיה אפשר להניח להן לתקופה הקרובה, כדי שנוכל ביחד, אנחנו ואתם, למקד את התנגדותנו המשותפת במספר מצומצם של התנהגויות שלא נוכל לקבלן"

בשלב זה נעשה תיעדוף – מיקוד הדרישות בהתנהגויות הבעייתיות ביותר והבלגה זמנית על התנהגויות אחרות. לתעדוף מספר יתרונות. ראשית הוא מעורר אמון מצד ההורים ומחזק אצלם את ההבנה שהצוות מעוניין בטובת הילד ולצורך כך מוכן לבוא לקראתו. שנית התיעדוף מגדיל את הסיכוי שההורים אכן יתגייסו למאבק בהתנהגויות הספציפיות שנבחרו. שלישית הוא עוזר למורים למקד את הכוחות שלהם בהתנהגויות הבעייתיות ביותר ('בחר את קרבותיך').  מומלץ אם כן להתמקד בשתי התנהגויות בעייתיות ולא יותר מכך.

4. קביעת תוכנית מעקב

הרבה תוכניות שחותרות לשינוי התנהגות מתחילות בניטור יומי. לניטור שני יתרונות מרכזיים.  הוא עוזר לקבל תמונה מקיפה על תדירות ההתנהגויות והטריגרים להתרחשותן, ובנוסף מגביר את תשומת לב של התלמיד להתנהגותו ועל ולפיכך יכול להעלות את רמות הוויסות והבקרה העצמית. המורים יכולים לשקול יחד עם ההורים תגובות להתנהגויות בעייתיות, וחשוב לא פחות, תגובות במצבים של שיפור.

המעקב יתייחס רק לשתי התנהגויות המטרה שנבחרו בשלב התיעדוף ויארוך לפחות שבועיים לצורך קבלת פרספקטיבה רחבה. בכל שיעור או הפסקה שההתנהגות הבעייתית תופיע המורה יתאר אותה בטבלה. בכל מצב אחר יסומן וי או סמיילי.  לדוגמא:

5. ביסוס תקשורת יומית עם ההורים

בשלב זה אנחנו מבססים עדכון יומי של ההורים על התפקוד של התלמיד בבי"ס. מטרתו היא הגברת הנוכחות וההשגחה והעברת מסר של 'אנחנו קרובים. נוכחים. משגיחים מקרוב'. בנוסף, כשההורים מעודכנים מדי יום על התנהגותו של הילד הם יכולים להגיב עליהן בבית .

חשוב מאוד שהעדכון יהיה קצר וענייני. חשוב שהמורה ישמור על האנרגיות שלו ולא יגרר לשיחות יומיות בלתי נגמרות עם ההורים. אחת לשבוע המחנך ידבר עם התלמיד ויעבור איתו על אירועי השבוע.

6. עדכון משותף של הילד בתוכנית

“התכנסנו כאן, אני היועצת והוריך, מכיוון שבשבועות האחרונים החלטנו שיש כמה התנהגויות שלא נהיה מוכנים לקבל. החלטנו , ביחד עם הוריך, להתנגד בנחישות לאלימות מילולית כלפי צוות המורים וליציאה שלך מהכיתה ללא רשות. אני וההורים שלך נהיה בקשר יומי בנושא זה. אתה יקר לנו ולכן לא נוותר לך ולא נוותר עליך!"

בלשונו של פרופ' חיים עומר פעולה זו נקראת 'הכרזה'. מטרתה היא התנגדות משותפת ונחושה להתנהגויות הבעייתיות של הילד. חשוב שהמורה וההורים יעבירו את המסר הזה במשותף. כך, במינוחו של חיים עומר,  יווצר אפקט של 'דעת קהל'  ותתגבש אצל הילד הבנה שהמורה הוא חלק מקהילה רחבה יותר שאינה מוכנה לקבל את המצב הקיים ודורשת שינוי.

חשוב לציין שהכרזה היא אינה דיאלוג. הדיאלוג כבר נעשה ולא הביא לשינוי במצב. עם זאת הכרזה עשויה להביא את הילד לדיאלוג עתידי. מומלץ למסור לילד עותק כתוב של ההכרזה.

סיכום

זימון הורים לפגישה הם פרקטיקה שכיחה במצב של תלמיד עם בעית התנהגות. עם זאת, בהרבה מקרים היא אינה מייצרת שינוי במצב, זאת לאור העובדה שהיא אינה מתוכננת ומנוהלת בצורה אופטימלית. ברשימה זו הועלתה הצעה לתכנון פגישת הורים אפקטיבית בהתבסס על המודל של פרופ' חיים עומר בספרו 'מורים היום'.