היתרונות שקיימים בקריאת סיפורי המקרא לילדים
כולנו יודעים, מודעים ומבינים את החשיבות של קריאת ספרים כבר בגיל צעיר. קריאה מעודדת את החשיבה, היא משפרת, מחזקה ובונה את השפה, היא מחדדת את הסקרנות והיצירתיות, עוזרת לנהל קשב בצורה נכונה ויש לה עוד המון יתרונות. אבל מה עם היתרונות של קריאה סיפורי המקרא לילדים? יש כמה היבטים שעולים בהקשר הזה ואפשר לנסות לבחון את נקודת המבט של ילדי הגן שנחשפים לסיפור המקראי. למעשה, תכנון סיפור נכון שלוקח בחשבון את מה שחשוב עבור הילדים, מעניין ומרגש אותם, יאפשר לספר את הסיפור בדרך משמעותית ומרתקת יותר.
אז למה לספר סיפורי מקרא?
הסופר אורי אלטר מעלה את השאלה מדוע בכלל לספר את סיפורי המקרא לילדים? ובכן, התשובה לשאלה זו פשוטה והיא שזו התרבות שלנו והיא משותפת לכל הזרמים והעדות. להיכל הזה של המקרא יש יותר מדלת אחת של כניסה ולכן גננת אחת תראה בתנ“ך סוג של יצירה לאומית, תרבותית שמזמנת עיסוק בדמויות ואירועים, ערכים שהילד ימשיך לפגוש במהלך חייו. חברתה הגננת מהגן הצמוד רואה בסיפור טקסט מקודש, מחייב שלאורו היא מחנכת את דור ההמשך במדינת ישראל.
איפה הילדים ואיפה המבוגרים בסיפור המקראי?
במפגש בין ילדי הגן לבין הגננת יש יסודות בסיסיים משותפים, למשל של ספרות ילדים עם סיפורים כמו מיץ פטל או מעשה בחמישה בלונים, אבל גם של היכרות עם ספרות המקרא: דמויות כמו נוח, יצחק, דוד, שרה, אברהם ורות. לימוד סיפורי מקרא יוצרים דיון משותף של גננות מזרמים החינוך השונים שעשוי להיות פורה ומשמועתי לכולם. הסיפורים האלה יוצרים מפגש חשוב בין עיני המבוגר לבין עיני הילד. כל אחד מאיתנו רואה את הדברים והמסרים בצורה שונה ויש לזה ערך עצום בלמידה וחינוך.