עישון הורג אותנו
בעולם, מתים מדי שנה כ-4 מיליון אנשים כתוצאה מעישון. בישראל, כ- 10,000. הנתונים המפחידים האלה מעלים שאלה: איך יתכן כי מעשנים המודעים לסכנות הכרוכות בעישון, לא משליכים את הסיגריות תכף מיד ובוחרים, במודע, להמשיך לעשן? הרי עישון הורג אותנו. התשובה היא פחד. המודעות לנזקי העישון גדולה היום מאי פעם. כמעט ואין מעשן שאינו מודע לסכנות העישון. מעשנים פשוט פוחדים להפסיק לעשן. אבל ממה בעצם יש לפחד? מה מפחיד כל כך בפרידה מדבר כל כך מסוכן ולא בריא, שעולה ביוקר הן מבחינה כלכלית והן מבחינה בריאותית? בשביל להבין את הפחד מפני גמילה מעישון, יש להבין קודם את מהות ההתמכרות לעישון.
ההתמכרות לעישון
ההתמכרות לניקוטין, היא מן ההתמכרויות הקשות ביותר הידועות לאדם. ניקוטין הוא אלקלואיד רעיל וסם פסיכואקטיבי. ניקוטין נמצא ממכר יותר אפילו מסמים קשים, כמו הרואין.
נוסף על ההתמכרות הפיזית לניקוטין עצמו, להתמכרות לעישון סיגריות ומוצרי טבק יש פן נוסף –המעשן מכור גם להרגלים הקשורים בעישון: סיגריה ראשונה עם הקפה של הבוקר, סיגריה לצד משקה אלכוהולי, סיגריה אחרי ארוחה דשנה, הפסקות סיגריה בעבודה, ועוד. התלות הרגשית בסיגריה נולדת מתוך ההרגלים הללו והופכת את ההתמכרות לקשה יותר.
סוגים שונים של מעשנים
כל מעשן חווה את ההתמכרות לסיגריות ממקום אישי, מתוך ההרגלים האישיים הקשורים בעישון. יחד עם זאת, ניתן לחלק את המעשנים ל-2 סוגים עיקריים: מעשנים חברתיים ומעשנים רגשיים.
- מעשנים "חברתיים": מעשנים חברתיים הם מעשנים שלא תמצאו מעשנים בגפם, אלא רק בחברה. אצל מעשן חברתי הסיגריה בעצם מהווה כלי עזר המגשר בין האדם לסיטואציה החברתית בה הוא נוכח. עבור המעשן החברתי הסיגריה היא אביזר והעישון הוא דרך להשתלב, להתגבר על מבוכה או לייצר מכנה משותף עם אנשים חדשים.
- מעשנים "רגשיים": מעשנים רגשיים הם אנשים המעשנים ממקום רגשי. הם התרגלו ללוות כל צומת רגשית שהם עוברים, בעישון. מעשנים אלה ידליקו סיגריה כל אימת שהם חווים במצב רגשי מסוים: רגע שבו הם חווים כעס, דאגה, שעמום, או בזמנים בהם הם עובדים או יוצרים ונמצאים בריכוז, אקסטזה או לחץ.
הפחד להפסיק לעשן – מדוע מעשנים חוששים מפני הגמילה?
מדוע מעשנים, גם כאלו אשר מודעים לנזקי העישון והסיכונים הבריאותיים הכרוכים בו, פוחדים להפסיק לעשן?
לאחר שהסברנו עד כמה עמוקה וקשה ההתמכרות לעישון, מאחר והיא פועלת גם במישור הפיזי (ההתמכרות הפיזית לחומר עצמו) וגם במישור הנפשי-רגשי (ההתמכרות להרגלי העישון), ניתן להסיק כי מעשנים חוששים הן מההשלכות הפיזיות והן מההשלכות הרגשיות של גמילה מעישון.
מעשנים חווים:
- חשש מפניי תסמיני גמילה ותופעות לוואי.
- חשש מפרידה מההרגלים הקשורים בעישון – פרידה מהסיגריה משולה לפרידה מחברה הכי טובה שמלווה את המעשן מדי יום ביומו.
למרבה השמחה, החששות מפני הפסקת עישון אינם מוצדקים על פי רוב. גמילה מעישון אמנם כרוכה בתופעות לוואי ותסמינים טבעיים, אך הם חולפים מהר והחשש מפניהם לרוב קשה יותר מן התופעות והתסמינים עצמם.
- תסמיני גמילה מעישון הם תופעה טבעית המתרחשת שעה שהגוף מתנקה מן החומר הממכר. התסמינים הללו חולפים כאשר הגוף מתנקה מהניקוטין. תופעות לוואי של גמילה מעישון לא חייבות להיות חמורות, כאשר יש את הכלים הנכונים להתמודד איתן. ליווי ותמיכה בדרך – חשובים מאוד. האפשרות להיעזר בגוף שמספק ייעוץ, ליווי ותמיכה לנגמל, מעלה את סיכויי ההצלחה בגמילה מעישון. גם תמיכה מהסביבה הקרובה חשובה ויכולה לתרום רבות להצלחת הגמילה.
- פחד מפני הפרידה מההרגלים הכרוכים בעישון, הוא פחד טבעי. סיגריה היא "החברה הכי טובה" שמלווה את המעשן מדי יום ביומו. הסיגריה הייתה נוכחת בכל הצמתים החשובים של חיי המעשן – בצבא, בחתונה, בלידת הילדים וכן הלאה. הסיגריה הפכה לחלק משגרת החיים של המעשן. הסיגריה היא חברה רעה, אבל נאמנה. ההרגלים הקשורים בעישון מחריפים את התלות של המעשן בסיגריות. הדרך הנכונה והטובה ביותר להתמודד עם הגעגוע להרגלים הרעים הקשורים בעישון – היא להחליף אותם בהרגלים חדשים וטובים. הרגלים בריאים חדשים, ימלאו את החלל הריק שנשאר לאחר שהמעשן נפרד מן ההרגלים השליליים הקשורים בעישון.
ההשכלות בריאותיות של עישון על המעשן והסביבה
כיום, המודעות לנזקי העישון גדולה מאי פעם. קשה למצוא בימנו אדם שאינו מודע לסיכוני הבריאות הכרוכים בעישון. הצמיחה במודעות הביאה לתמורה משמעותית בתפיסה החברתית את העישון, ובהתאם – ביחס החברה למעשנים.
עישון אינו פופולרי ומקובל כפי שהיה בעבר הלא רחוק. כיום קיים איסור על עישון במקומות ציבוריים רבים, שבעבר ניתן היה לעשן בהם. הצמיחה במודעות לנזקי העישון בשילוב עם הצמיחה במודעות חשיבות השמירה על אורח חיים בריא – הובילה בסופו של דבר גם לשינוי בחקיקה.
הסיכונים הבריאותיים של עישון הם רבים ונוגעים כמעט לכל מערכות הגוף:
- עישון מוריד את תוחלת החיים: לעישון השפעה ישירה על תוחלת חייו של המעשן. הערכת מומחים קובעת כי עישון עלול להפחית שבע עד שמונה שנים מתוחלת החיים של המעשן.
- עישון פוגע בבריאות העצם: עישון מגביר את אבדן מסת העצם המתרחש בגיל מבוגר יותר. ניקוטין ורדיקלים חופשיים מזיקים קשות לתאים האחראים לייצור עצם ופוגעים באספקת הדם התקינה של חמצן. לכן מעשנים רבים סובלים משברים חוזרים ונשים וקושי של הגוף להירפא כראוי.
- עישון גורם להתפתחות סוגים שונים של סרטן: ישנו קשר ודאי בין עישון טבק להתפתחות מחלת הסרטן. עשן הסיגריות מכיל קרוב ל-4000 כימיקלים שונים וכ-700 רעלנים, לחלקם פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד. מוקדי הסרטן הנפוצים ביותר אצל מעשנים הם חלל הפה, הוושט, הגרון והריאות.
- עישון גורם לבעיות בלב: סיבת מוות עיקרית במדינות המערב היא מחלות לב. מחלות לב שכיחות אצל מעשנים יותר מאצל לא מעשנים. מחקרים מראים כי 75% ממקרי התקפי הלב אצל אנשים עד גיל 45 הם בקרב אנשים מעשנים.
נזקי עישון פסיבי
עישון פסיבי הוכח כקרצינוגן – כלומר, כגורם סיכון להתפתחות מחלת הסרטן. ההערכה היא שעישון פסיבי מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות בכ-20-30%. כמו כן, עישון פסיבי עלול לעודד התפתחות של סוגי סרטן נוספים, כמו סרטן הפה והלוע, סרטן של מערכת העיכול, סרטן שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב, סרטן צוואר הרחם והשד בנשים, לימפומה, לוקמיה, וגידולי מוח בילדים.
עישון פסיבי מעלה את הסיכון לחלות במחלת לב בכ-25%, וכמו כן מעלה את הסיכויים ללקות בשבץ מוחי.
השפעת העישון על ילדים להורים מעשנים
בקרב ילדים להורים מעשנים הסיכון לחלות באסתמה גדל. כמו כן, אצל ילדים להורים מעשנים שכבר סובלים מאסתמה, עולים הסיכויים להחרפת המחלה. הם עלולים לסבול מברונכיטיס, דלקת ריאות וזיהומים באזניים ובדרכי הנשימה.
עישון פסיבי בקרב תינוקות עלול לגרום אף למוות בעריסה. השפעות עישון פסיבי מתמשכות גם מעבר לילדות ועלולות להתבטא בעיכוב בגדילה ובפגיעה ביכולת הריכוז ויכולת הלמידה.
הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני עישון פסיבי, היא להימנע לחלוטין משהייה במקומות סגורים בהם מעשנים. כיום, לפי חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, העישון אסור במקומות ציבוריים כמו מסעדות, פאבים, בתי קפה, קניונים, בתי חולים, מקומות עבודה, בתי ספר, תחבורה ציבורית ועוד.
השפעת הפסקת עישון על הבריאות
הפסקת עישון עשויה בהחלט להוביל לשיקום בריאותי ולמניעת מחלות שונות הנגרמות כתוצאה מעישון. בכדי להעניק לגוף את סיכויי ההחלמה הטובים ביותר – מטוב להפסיק לעשן כמה שיותר מוקדם. מחקר שנערך בקרב מיליון נשים מעשנות באנגלים, מלמד כי הפסקת עישון לפני גיל 30 מפחיתה נזקים באופן משמעותי – עד לתיקון ושיקום מלא של הגוף.