מיגונית

בכל בישראל, וב-15 השנים האחרונות בעיקר בדרום הארץ וסמוך לרצועת עזה, יש הרבה מאד מטחי רקטות, טילים וקטיושות, שמסכנים תושבים רבים בקו האש. ילדים, נשים ואזרחים רבים, וגם חיילים ואנשי כוחות הביטחון. בשל כך, הומצאו הרבה מאד פיתוחים שמסייעים להגן על אנשים שצריכים לרוץ מהר למקום מוגן בלי יכולת להגיע לממ"ד או מקלט במהירות.

מיגונית למרחב הציבורי

מיגונית היא מרחב מוגן שמיועד להצבה בחוץ – כלומר בתי ספר, תחבורה ציבורית, בתי ספר, והמטרה היא להגן נגד תקיפה של טילים או פצצות, תוך שמירה על האזרחים והעורף. זהו לא מתקן צבאי וגם לא מקלט, אלא מבנה בסיסי זמני שמטרתו לקנות זמן בין ההפגזות של אנשים לשמור על החיים שלהם, לפני שהם מצליחים לברוח אל מרחב קבוע יותר, כמו מקלט. על פי הוראות פיקוד העורף, יש להיכנס לתוך מיגונית כשיש אזעקה, או התראת מלחמה, או קריאת צבע אדום – כפי שיש בדרום הארץ ובסמוך לרצועת עזה. בדרך כלל מיגוניות הן קטנות יחסית, בוודאי בהשוואה לממ"ד או מקלט, בגלל זה הן זולות, זמינות וקלות יותר. מיגונית מגיעה בשתי צורות: משהו שנראה כמו חדר קטן ומשהו שנראה כמו צינור בטון ענק.

המצב הביטחוני בישראל

בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 הוצבו מאות מיגוניות ברחבי אזור דרום הארץ, וזאת מכיוון שההתראה של הצבא האדום, לדוגמה, היא מקסימום 15 שניות, זמן קצר מאד בעבור רוב האנשים שנמצאים בחוץ, מכדי להגיע למקלט. בגלל המרחק הקצר בין עזה לשדרות, למשל, הפצצה, הרקטה או הטיל מגיעים מהר מדי ולכן הדרך היחידה להגן על החיים, היא באמצעות מיגונית. כיום והחל משנת 2014, בית המשפט העליון בירושלים, מחייב את משרד הביטחון להציב מיגונית בכל מקום שיש בו סכנה, בישובים יהודים, ערביים ובדוויים בדרום.

כמה עולה מיגונית

לרוב מיגונית אינה דבר זול ובשל כך הממשלה היא זו שמסבסדת אותה. בממוצע, מיגונית עולה כ-40 אלף שקל, אז זה כולל הובלה, אספקה, פריקה, הרכבה, בדיקת איכות ותקינות, תחזוקה ואחריות. לכן, רשויות מקומיות או משרד הביטחון מציבה רבות מהן ברחבי הדרום בעלות נמוכה יותר. התושבים כמובן לא נדרשים לשלם שום דבר.