איטום מאגרי מים

מאז הקמת מדינת ישראל עולה בכל שנה מספר האזרחים החיים בה. עם גידול האוכלוסייה גדלה גם  צריכת מים הן לשתייה והן להשקיית השדות החקלאיות. במשך השנים נוצר צורך לאגור מים לחקלאות מאחר וכמה שנים האחת אחר השנייה הוכרזה בישראל בצורת. הפיתוח החקלאי בארץ הוא מהגבוהים בעולם. מדינות רבות שולחות לישראל קבוצות של אנשי מקצוע כדי ללמוד את השיטה. מדענים ואנשי פיתוח יוצאים למדינות העולם, בעיקר לאפריקה להעביר את המידע.

איטום מאגרי מים – הדרך הטובה ביותר לשמור על המים בישראל

דרך אחת לאיטום מאגרי מים היא בניית מאגרים מלאכותיים. בריכות שאוגרות את המים המגיעים מהנחלים כדי להחזירם לשימוש. תהליך איטום מאגרי מים חייב להיעשות בצורה הרמטית וזאת כדי למנוע זיהום של מים שנאגרים בהם ועל מנת למנוע מהם לחדור בחזרה לאדמה. הוקמו בארץ מספר לא קטן של מאגרי מים ולאורך השנים השימוש במים אלו מהווה יותר ממחצית המים הנדרשת לשימוש לחקלאות.

בישראל הוקמו גם מכוני טיהור מי שופכין. בכמה ערים גדולות בישראל יש מכון טיהור שמרכז את כל מי שופכין של היישובים סביב לה. השימוש החוזר במים אלו מביא לחיסכון גדול בכסף ולתחליף למי הגשם שלצערנו אינם בנמצא. כ-80% מהמים הנאגרים הם מטיהור מי שופכין והיתרה ממי השיטפונות.

איטום מאגרי מים – למה זה חשוב

איטום מאגרי מים הומצא בישראל בסוף שנות ה-80 תחילת ה-90. שיטה זו נמכרה למדינות רבות בעולם וישראל היא מהמובילות בתחום ובפיתוח שיטות לאגירת מים. עיקר מאגרי המים בישראל נמצאים באזור הדרום, אזור שבו כמויות הגשמים היורדים בכל שנה הם הנמוכים בישראל.

המים המצטברים במאגרים אינם ראויים לשתייה אלא לחקלאות בלבד. ללא מים אלו ענף החקלאות היה נעלם לחלוטין בישראל. לכל חקלאי יש מכסת מים לצרכי השקיה, הכמויות אינן מספיקות וגידולים רבים נעלמו מהנוף החקלאי של המדינה רק בגלל חוסר במים. לעומת גידולים אלו פותחו זנים שונים של ירקות המיועדים לגידול דווקא בדרום הארץ תוך לקיחה בחשבון את כמויות המים הקטנות שעומדות לחקלאים.

יתרון נוסף יש לאגירת מים ולאיטום מאגרי מים בחלקי הארץ השונים. המים הנאגרים מאפשרים הפניית מים מטוהרים לשימוש חוזר לגידולים חקלאיים והמים השפירים נותרים לשימוש ביתי, לבישול, שתייה ורחצה.