בוא/י נודה בזה: רובנו לא אוכלים ב”תנאי מעבדה”. אנחנו אוכלים בין פגישות, בהפסקה קצרה, או מול משהו שמושך את תשומת הלב. ועדיין אפשר לבנות שגרה שתעשה למערכת העיכול חיים קלים, גם כשאנחנו לא חיים בספא על צוק בטוסקנה.
הסוד של מכון לרפואה טבעית – הניג הוא לחשוב על עיכול כמו על צוות: תזונה, תנועה, שינה, מצב עצבי, והרגלים קטנים. אם אחד מהם עושה שביתה – האחרים עדיין יכולים להרים את המערכת. הנה איך עושים את זה פרקטי, טעים, ובלי להפוך את הבית למעבדה.
5 דקות בבוקר: ההרגלים הקטנים שמכינים את המעי ליום
-
מים: כוס מים אחת אחרי הקימה (לא חייב ליטר, בואו נרגע)
-
אור יום: 2–5 דקות ליד חלון או בחוץ
-
מתיחה קלה: סיבובי כתפיים, נשימה עמוקה, משהו שמזכיר לגוף שהוא לא רובוט
ארוחת בוקר: איך לא להפוך אותה לפצצת כבדות?
רעיון פשוט: לשלב חלבון + סיבים + שומן טוב. אפשרויות:
-
יוגורט עם שיבולת שועל ופירות יער
-
חביתה עם ירקות וטחינה בצד
-
דייסת שיבולת שועל עם צ’יה ומעט אגוזים
אם את/ה טיפוס של קפה על בטן ריקה – אפשר לנסות לפניו משהו קטן, אפילו חצי בננה או כמה שקדים, ולראות אם הגוף אומר תודה.
אמצע היום: הטקטיקה נגד “אכלתי מהר ועכשיו אני תקוע/ה”
-
לשים טיימר דמיוני: 12 דקות מינימום לארוחה
-
להוריד הילוך בשליש הראשון של הצלחת
-
לסיים עם 3 נשימות איטיות במקום לקפוץ ישר למשימה הבאה
ארוחת ערב: קלילה זה לא אומר “משעמם”
רעיונות שמאזנים:
-
מרק ירקות עם עדשים
-
סלט גדול עם חלבון (טונה/ביצים/טופו) ושמן זית
-
ירקות בתנור + קינואה/אורז + טחינה
אם יש נטייה לנפיחות בערב, לפעמים שווה לבדוק:
-
האם הארוחה גדולה מדי?
-
האם אוכלים מהר מדי?
-
האם משלבים הרבה מזונות “מתסיסים” יחד?
שאלות ותשובות קצרות לסיום
שאלה: חייבים להפסיק לאכול מאוחר? תשובה: לא חייבים, אבל אם אפשר להשאיר 2–3 שעות לפני שינה זה לרוב מקל.
שאלה: מה הכי קל לשינוי כבר מחר? תשובה: הליכה קצרה אחרי אוכל + לעיסה יותר איטית. שני דברים, אפקט גדול.
שאלה: איך שומרים על מגוון בלי להשתגע? תשובה: לבחור “בסיס קבוע” ולהחליף תוספת אחת כל יומיים: ירק אחר, קטנייה אחרת, דגן אחר.
סגירה נעימה
שגרת עיכול טובה לא דורשת חיים מושלמים. היא דורשת כוונה קטנה, עקביות סבירה, ונכונות להקשיב למה שהגוף אומר בלי להיכנס לסרטים. כשעושים את זה, מערכת העיכול מפסיקה להיות “הנושא” ומתחילה להיות פשוט… שקטה. וזו מחמאה ענקית.