93.3% לא טועים: דן לוסטיג וניתוח הנתונים המפתיעים מאחורי שביעות הרצון הגבוהה משיטת "רפואת על"- 

בעולם הנתונים והסטטיסטיקות, ישנם מספרים שעוצרים אותך. מספרים שמסרבים להיות עוד נקודה על גרף, ומאלצים אותך לשאול: מה הסיפור שעומד מאחוריהם? הנתון 93.3% הוא מספר כזה. על פי נתונים פנימיים שנאספו לאורך זמן, 93.3% אלפים מבוגרי קורס הדגל של שיטת "רפואת על" מדווחים על רמת שביעות רצון גבוהה (ציון 7 ומעלה מתוך 10) בסיום התהליך.

קל לפטור מספר כזה כגימיק שיווקי, אך כשהוא מופיע לצד ממצאים אמפיריים ממחקר הערכה בלתי תלוי, הוא דורש התבוננות מעמיקה. פרופסור רמי בנבנישתי, פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית, ליווה את תהליך הבדיקה האקדמית של השיטה. בדו"ח שערך עבור קורס "תודעת ריפוי", על סמך נתונים מ־184 משתתפים, נמצא כי בתוך שישה שבועות בלבד חלה ירידה מובהקת במדדי חרדה (מ־4.94 ל־2.02), דיכאון (מ־7.13 ל־3.78) ולחץ נפשי (מ־9.11 ל־5.02). גודל האפקט נע בין בינוני לגבוה (Cohen’s d של 0.62–0.99), ובמעקב נצפתה שמירה חלקית אך משמעותית על ההשפעה.

עמוד תווך ראשון: כוחן של תוצאות – "זה פשוט עובד, ואני מרגיש את זה"

הבסיס הראשוני והאיתן ביותר לשביעות רצון הוא פשוט: יעילות. אדם שמגיע עם בעיה ומקבל לה פתרון, יהיה מרוצה. אך עומק שביעות הרצון ב"רפואת על" נובע מכך שהתוצאות אינן שטחיות או זמניות, אלא עמוקות, רחבות היקף ומשנות חיים באופן מוחשי ויומיומי.

המימד הרגשי: השחרור מהכלא הבלתי נראה

הממצאים הדרמטיים ביותר – וכנראה גם המשמעותיים ביותר לחוויית המשתתפים – עולים ממחקר ההערכה המקיף שבוצע בליווי פרופ' רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית. לפי הדוח, בתוך שישה שבועות בלבד, חלה ירידה מובהקת במדדי חרדה (מממוצע של 4.94 ל־2.02), דיכאון (מ־7.13 ל־3.78) ולחץ נפשי (מ־9.11 ל־5.02). גודל האפקט נע בין בינוני לגבוה (Cohen’s d של 0.62–0.99) – נתונים שמעידים על שינוי משמעותי שאינו זמני.
עבור אדם שחי שנים תחת עננה של חרדה, ירידה כזו אינה רק הקלה במספרים – היא תחושת חופש. להתעורר בלי מועקה בחזה, ללכת לפגישה חברתית בלי לנתח כל מילה וכל מבט. עבור מי שסבל מדיכאון, זה לחזור להרגיש. לזכור איך זה ליהנות מקפה של בוקר, מטיול ברוח, מלשחק עם הילד שלך. אלו רגעים של חיים – ולא של הישרדות.

המימד הפיזי: החופש לנוע בעולם ללא כאב

לצד ההקלה הרגשית, בוגרי השיטה מדווחים על שיפור ניכר בתסמינים פיזיים – מה שנצפה גם בדוח ההערכה: הפחתה בתסמינים כמו כאבי ראש, נדודי שינה, עייפות כרונית, בעיות עיכול ותחושת עומס בגוף.
זה אולי נשמע טכני, אבל עבור מי שסבל ממיגרנות כרוניות, שבוע שלם בלי כאב ראש משתק הוא נס. עבור מי שהתמודד עם תסמונת המעי הרגיז, היכולת לאכול בלי פחד היא חופש. התוצאות האלה – המדידות, הרגשיות והפיזיות – הן עמוד התווך הראשון שמסביר מדוע 93.3% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון גבוהה. הם לא רק הרגישו שינוי – הם קיבלו את חייהם בחזרה.

 

עמוד תווך שני: הפסיכולוגיה של העוצמה – "אני ריפאתי את עצמי"

אם התוצאות לבדן היו הסיפור, אפשר היה לייחס את שביעות הרצון הגבוהה גם ל"טיפול חיצוני אפקטיבי". אך מה שהופך את הסיפוק מהתהליך לכל כך עמוק ומשמעותי הוא לא רק מה משתנה – אלא איך זה קורה.

שיטת "רפואת על" מבוססת על העברת האחריות מהמטפל אל המשתתף. לא מדובר בריפוי פסיבי, אלא בתהליך שבו האדם לומד להבין את עצמו, לאבחן את מקור הקושי, וליישם בפועל כלים לוויסות פנימי וריפוי עצמי. זוהי גישה הפוכה למודל הרפואי הקלאסי – והיא אחת הסיבות המרכזיות לשביעות הרצון הגבוהה.

אבחון עצמי – מבלבול לשליטה

שלב האבחון בשיטה אינו מבוצע על ידי איש מקצוע במעבדה, אלא על ידי המשתתף עצמו, תוך כדי הדרכה מדויקת. הוא לומד למפות את הסימפטומים, לחשוף את הגורמים הפנימיים שמובילים אליהם – ובמיוחד לזהות את השורש: הטריגר הרגשי הלא-פתור שמפעיל את המערכת.
המעבר הזה – מ"משהו קורה לי" ל"אני מבין למה זה קורה לי" – מחולל תחושת שליטה וביטחון שלא היו שם קודם.

כלים לוויסות עצמי – ממצוקה לפעולה

לאחר הזיהוי מגיע שלב הפעולה. המשתתף לומד להשתמש בכלים פרקטיים כמו שחרור רגשי, שינוי דפוסים, חיבור למשאבים פנימיים ועוד – והופך להיות סוכן השינוי של עצמו. לפי הדו"ח, רבים מהמשתתפים מתארים תחושת מסוגלות גוברת, ביטחון עצמי ויכולת להתנהל אחרת מול סטרס, כאב ואתגרי חיים.

שביעות הרצון כאן אינה רק הקלה. זו תחושת גאווה. הידיעה "אני זה שריפא את עצמי", מחוללת שינוי זהות – מאדם שמרגיש תלוי ועצור, לאדם שפועל, מבין, משנה. זה הבדל בין צרכן פסיבי – לבין יוצר פעיל של הבריאות שלו.

 

עמוד תווך שלישי: בהירות התהליך – "אני סוף סוף מבין/ה מה קורה לי"

אחד המקורות המרכזיים לתחושת תסכול וכאב אצל אנשים המתמודדים עם סימפטומים גופניים ונפשיים הוא חוסר הבהירות. כשהגוף "משתגע" ואין הסבר ברור למה זה קורה, נוצרת חוויה מתמשכת של בלבול, חוסר שליטה ולעיתים גם אשמה עצמית.

שיטת "רפואת על" מציעה לא רק תהליך של שינוי – אלא מסגרת קונספטואלית שמאפשרת להבין את הסבל.
המושג המרכזי שמוביל את הבנת המשתתפים הוא "עומס עצבי" – מושג פשוט אך עוצמתי, שמתאר כיצד טראומות לא פתורות, רגשות עצורים ודפוסים אוטומטיים יוצרים עומס על מערכת העצבים – שמתבטא בסופו של דבר בכאב, חרדה, דיכאון, תשישות ועוד.

סדר במקום כאוס

היכולת להבין שכל התסמינים הם לא תקלות נפרדות, אלא תוצאה של אותו עומס – יוצרת סדר פנימי.
לפי עדויות המשתתפים, עצם ההבנה הזו – עוד לפני שהתרחש שינוי בפועל – מביאה להקלה מיידית, לרגיעה, ולתחושת ביטחון מחודשת.

מפת דרכים ברורה

גם תהליך הריפוי עצמו מאורגן בשלבים ברורים:

  1. זיהוי שורש הבעיה (ה"יודין")

  2. שחרור רגשי וניקוי עומס עצבי

  3. שדרוג והטמעת דפוסים חדשים

השלבים האלה נבנו בתכנון מוקפד, ומובילים את המשתתף ביד בטוחה לאורך כל הדרך.
בניגוד לטיפולים שבהם לא ברור מהו השלב הבא ומה בעצם קורה, כאן המשתתף מבין.
כפי שעולה מהדו"ח, תחושת הבהירות הזו תורמת באופן ישיר להתמדה, לתחושת שליטה, ולהעמקה בתהליך.

שביעות הרצון כאן אינה רק רגשית – היא קוגניטיבית. כשאדם מרגיש ש"יש היגיון" במה שקורה לו, ושיש לו שפה חדשה להסביר את מה שעובר עליו – משהו בתודעה נרגע. ומשם – גם הגוף יכול להתחיל להירפא.

 

עמוד תווך רביעי: האותנטיות של המדריך – "אני סומך על מי שמוביל אותי"

בתהליכים של ריפוי רגשי וגופני – לא מספיק להבין את השיטה. חשוב גם להרגיש ביטחון במי שמוביל את הדרך.
לפי עדויות המשתתפים ומסקנות הדו"ח, הקשר האישי עם דן לוסטיג – מייסד השיטה – הוא אחד ממקורות האמון המרכזיים בתהליך.

לא תיאורטיקן – אלא אדם שעבר את זה בעצמו

דן לוסטיג לא מלמד משהו שקרא בספר – הוא פיתח את השיטה בעקבות מסע ריפוי אישי ממחלת פסוריאזיס כרונית.
משתתפים רבים מתארים כיצד עצם הידיעה שהאדם שמלמד אותם "היה שם באמת" – מתמודד בעצמו, נפל, חיפש, מצא והחלים – יוצרת חיבור אנושי, תחושת הזדהות, ואמון.

ממחלה לאמונה – דרך אותנטיות

העובדה שהשיטה נולדה מתוך חוויה חיה, ולא מתוך ניתוח תיאורטי קר, ניכרת בכל שלב בתהליך. המשתתפים מדווחים כי הליווי בתהליך מרגיש אמיתי, נגיש, אנושי – לא מתנשא או מרוחק.
האותנטיות הזו – השילוב בין פגיעות וכנות לבין ידע עמוק – מאפשרת להם להרגיש שיש על מי לסמוך.

ומה מחזק עוד יותר את האמון?

מחקר הערכה בלתי תלוי המקיף שנעשה על ידי פרופ' רמי בנבנישתי – פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית – העניק לתהליך הזה גם גיבוי מדעי ברור.
כשהלב פתוח והמוח רגוע – תהליך הריפוי מקבל תנאים אמיתיים לצמיחה.

 

סיכום: משוואת שביעות הרצון

הנתון 93.3% אינו מספר קסם. הוא תוצאה של משוואה מדויקת:

תוצאות מוכחות (פיזיות ורגשיות) + תחושת העצמה אישית + בהירות וסדר מנטלי + אמון ואותנטיות = שביעות רצון עמוקה ויוצאת דופן.

"שיטת רפואת על" מצליחה במקום שבו גישות רבות אחרות נכשלות, משום שהיא מבינה שריפוי אמיתי אינו רק תיקון של הגוף, אלא חוויה הוליסטית שמעניקה לאדם משמעות, שליטה, הבנה ותקווה.

הנתון המרשים הזה אינו רק ציון לשבח לשיטה, אלא עדות חיה ומרגשת לכוחה של הרוח האנושית – כשהיא מקבלת את הכלים, הידע וההזדמנות לרפא את עצמה.

Scroll to Top