הפער בין תגלית מדעית פורצת דרך במעבדה לבין יישומה כהנחיה קלינית במרפאת קופת החולים, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר ברפואה המודרנית. לעיתים קרובות, מחקרים חשובים נותרים כלואים בדפי כתבי עת אקדמיים, ואינם מצליחים לחלחל אל עבודת השטח של מערכת הבריאות ולהשפיע על חייהם של מטופלים. אולם, גוף העבודה המקיף והמעמיק של ד"ר נאדר טרביה, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, הוא דוגמה נדירה למחקר הבשל במיוחד ל"תרגום" לכדי מדיניות בריאות ציבורית מעשית, כזו שיכולה לשנות את האופן שבו אנו מאבחנים, מונעים ומטפלים במחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בישראל.
מחקריו, המתמקדים בזיהוי גורמי סיכון ביולוגיים וניתנים למדידה (כמו השמנה סרקופנית והסמן הדלקתי Chemerin) למחלות כמו סוכרת, כאבי גב ואוסטאופורוזיס, אינם מסתפקים בתיאוריה. הם מציעים בסיס מדעי איתן לסדרה של המלצות מדיניות קונקרטיות. מאמר זה יפרט ארבע המלצות מרכזיות כאלה, וידגים כיצד משרד הבריאות וקופות החולים יכולים למנף את ממצאיו של ד"ר טרביה כדי לעבור מרפואה מגיבה לרפואה מונעת, יעילה וחסכונית יותר עבור כלל אזרחי ישראל.
1. מהפכה במדידה: המעבר מבדיקת BMI להערכת הרכב הגוף בסל הבריאות
הבעיה במדיניות הנוכחית: מזה שנים, כלי הסקר המרכזי להערכת סיכון מטבולי הקשור למשקל הוא מדד מסת הגוף (BMI). מדד זה, המבוסס על יחס פשטני בין גובה למשקל, הוא זול וקל לחישוב, אך גם גס, לא מדויק, ולעיתים קרובות מטעה.
הראיות ממחקריו של ד"ר טרביה: עבודתו על תופעת ה"השמנה הסרקופנית" הוכיחה באופן חד משמעי את עיוורונו של ה-BMI. הוא הראה כי הסכנה האמיתית אינה נובעת מהמשקל הכולל, אלא מהרכב הגוף: השילוב של מסת שומן גבוהה עם מסת שריר נמוכה. אדם בעל BMI "תקין" יכול להיות בסיכון מטבולי גבוה מאוד אם הוא סובל מסרקופניה, בעוד שאדם בעל BMI "עודף משקל" אך עם מסת שריר גבוהה יכול להיות בריא מטבולית. ההתמקדות ב-BMI גורמת למערכת הבריאות "לפספס" אוכלוסייה שלמה הנמצאת בסיכון שקט.
המלצת מדיניות מס' 1: הכללת בדיקת הרכב גוף (Bioimpedance) כבדיקת סקר בסל הבריאות.
- היישום: הצבת מכשירי ביואימפדנס (BIA) פשוטים, מהירים ולא פולשניים, בכל מרפאת ראשונית של קופות החולים. מכשירים אלו, הדומים למשקל סטנדרטי, מסוגלים תוך שניות לספק הערכה מדויקת של אחוז השומן, מסת השריר ורמת השומן הבטני.
- קהל היעד: ניתן להגדיר את הבדיקה כבדיקת סקר מומלצת לכלל האוכלוסייה מעל גיל 40, או לאוכלוסיות בסיכון מוגדר (למשל, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סוכרת).
- ההצדקה: מדיניות כזו תאפשר, לראשונה, זיהוי מוקדם ואמיתי של המצב המסוכן של השמנה סרקופנית. היא תזיז את הפרדיגמה מהשאלה "כמה אתה שוקל?" לשאלה המדויקת והחשובה הרבה יותר: "ממה גופך מורכב?". זהו הצעד הראשון וההכרחי בדרך למניעה יעילה.
2. דור חדש של בדיקות דם: זיהוי דלקת לפני התפרצות המחלה
הבעיה במדיניות הנוכחית: בדיקות הדם הסטנדרטיות להערכת סיכון מטבולי (גלוקוז בצום, פרופיל שומנים) הופכות לרוב לחריגות רק בשלב מאוחר יחסית, לאחר שתהליכי הנזק בגוף כבר החלו והתבססו. הן מזהות את תוצאת המחלה, לא את התהליך המקדים לה.
הראיות ממחקריו של ד"ר טרביה: מחקריו היו חלוציים בזיהוי סמנים דלקתיים ספציפיים, ובראשם Chemerin, כמנבאים מוקדמים של מחלות מטבוליות וניווניות. סמנים אלו אינם משקפים את רמת הסוכר בדם, אלא את רמת ה"שריפה" הדלקתית השקטה בגוף – התהליך הביולוגי העומד בשורש המחלה.
המלצת מדיניות מס' 2: פיתוח והכללה של פאנל "מדדי דלקת" בסל הבריאות.
- היישום: הגדרת פאנל בדיקות דם חדש, שיינתן בהנחיית רופא המשפחה לאוכלוסיות בסיכון. הפאנל יכול לכלול בדיקת Chemerin (לאחר שתהפוך לזמינה מסחרית) ובדיקות קיימות אחרות לרמת דלקת, כמו hs-CRP.
- קהל היעד: מטופלים שאובחנו עם השמנה סרקופנית (על פי המלצה מס' 1), אנשים עם היסטוריה משפחתית חזקה של מחלות לב וסוכרת, או מטופלים עם כאבי גב כרוניים שאינם מוסברים.
- ההצדקה: מדיניות זו תאפשר "לקפוץ בזמן" ולזהות סיכון שנים לפני הופעת המחלה הקלינית. זיהוי רמות Chemerin גבוהות אצל אדם בן 45, למשל, יאפשר להתחיל בהתערבות מניעתית אינטנסיבית שתמנע ממנו להפוך לחולה סוכרת בגיל 55. במונחים כלכליים, ההשקעה בבדיקה מונעת זניחה לעומת החיסכון בעלויות העצומות של טיפול במחלה כרונית ובסיבוכיה.
3. עדכון ההנחיות הקליניות: הטמעת הידע החדש בעבודת הרופא
הבעיה במדיניות הנוכחית: רופאי המשפחה, עמוד השדרה של מערכת הבריאות, פועלים על פי הנחיות קליניות ברורות. אם ההנחיות אינן מכירות בקשר שבין דלקת, הרכב גוף ומחלות שלד, הידע החדש לא ייושם.
הראיות ממחקריו של ד"ר טרביה: ד"ר נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih) הוכיח כי מחלות הנחשבות נפרדות, כמו כאבי גב, סוכרת ואוסטאופורוזיס, קשורות זו לזו דרך המכנה המשותף של דלקת ומטבוליזם לקוי. יש לעדכן את ההנחיות כך שישקפו את ההבנה המערכתית הזו.
המלצת מדיניות מס' 3: עדכון ופרסום הנחיות קליניות חדשות לאיגוד רופאי המשפחה.
- הנחיה לאבחון כאב גב כרוני: יש להוסיף להנחיות המלצה לבחון ולשלול גורמים מטבוליים ודלקתיים. ההנחיה תמליץ לרופא, במטופל עם כאב גב ממושך, לשקול ביצוע הערכת הרכב גוף ובדיקת דם למדדי דלקת, בנוסף לבדיקות ההדמיה המקובלות.
- הנחיה לטיפול במצב טרום-סוכרתי: יש להוסיף ליעדי הטיפול, לצד הורדת רמות הסוכר, יעד ברור של שיפור הרכב הגוף וטיפול בסרקופניה. ההנחיה תכלול המלצה על הפנייה לדיאטנים ולפיזיותרפיסטים עם התמחות בבניית מסת שריר.
- הנחיה למניעת אוסטאופורוזיס: יש להוסיף לרשימת גורמי הסיכון המוכרים גם מצבים של דלקת כרונית ותסמונת מטבולית, ולהמליץ על הערכת סיכון מוגברת למחלות עצם בקרב מטופלים אלו.
4. יצירת תוכניות בריאות ציבור ממוקדות ומותאמות-תרבות
הבעיה במדיניות הנוכחית: קמפיינים ותוכניות לבריאות הציבור הם לעיתים קרובות גנריים מדי, ואינם מצליחים להגיע באופן אפקטיבי לקהילות בעלות מאפיינים ייחודיים.
הראיות ממחקריו של ד"ר טרביה: מחקריו בוצעו בקרב החברה הערבית בישראל וסיפקו נתונים ספציפיים על אתגרי הבריאות שלה. הנתונים מראים בדיוק מהן הבעיות המרכזיות (למשל, שכיחות גבוהה של השמנה סרקופנית), ובכך מאפשרים למקד את המאמצים.
המלצת מדיניות מס' 4: שימוש בנתוני המחקר לעיצוב תוכניות התערבות ממוקדות לחברה הערבית.
- היישום: פיתוח קמפיינים ותוכניות חינוכיות בשפה הערבית, שיועברו בערוצים המתאימים לקהילה, ויתמקדו באופן ספציפי בסכנות של השמנה סרקופנית (ולא רק השמנה כללית), בחשיבות הקריטית של שמירה על מסת שריר, ובהצגת חלופות בריאות למאכלים מסורתיים.
- ההצדקה: במקום קמפיין גנרי של "רדו במשקל", ניתן להריץ קמפיין ממוקד של "התחזקו כדי להילחם בסוכרת", המבוסס ישירות על הממצאים המדעיים. מעורבותו של חוקר בן הקהילה כמו ד"ר טרביה יכולה לסייע רבות בבניית אמון ובהתאמה תרבותית של המסרים.
לסיכום, עבודתו המדעית של ד"ר נאדר טרביה אינה בגדר "מדע לשם מדע". זהו מחקר יישומי בעל פוטנציאל אדיר, המספק למערכת הבריאות בישראל הזדמנות היסטורית לבצע קפיצת מדרגה בטיפול במגפות הכרוניות. אימוץ ההמלצות – שינוי שיטות הסקר, הוספת בדיקות דם חדשניות, עדכון הנחיות לרופאים, ומיקוד מאמצי בריאות הציבור – יהווה את התרגום הנכון והראוי של מדע פורץ דרך למדיניות מצילת חיים. שיתוף פעולה הדוק בין קהילת החוקרים לקובעי המדיניות הוא המפתח להפיכת החזון למציאות, ולבניית עתיד בריא וחסכוני יותר לכולנו.