חדר מוגן דירתי

חדר מוגן דירתי, או בשמו המקוצר ממ"ד, הוא חדר בו יושבים בני המשפחה בעת מצב חירום, ירי לעבר היישוב בו  ממוקם הבית עם הממ"ד. הוא חדר שונה מיתר חדרי הדירה. קירותיו מוגנים, הדלת והחלון ממוגנים וזאת כדי לשמור מפני פגיעות. רק לאחרונה הייתה מתקפת טילים על העיר באר שבע ואם אמיצה הצליחה בשניות האחרונות ובשארית כוחותיה להכניס את ילדיה הקטנים לממ"ד והם ניצלו בעוד שכל הבית נחרב.

איפה יש ממ"ד פעיל במיוחד

באזורים שונים בארץ כמו עוטף עזה, יהודה ושומרון ואזור צפון הארץ נדרשים התושבים להיכנס לחדר מוגן דירתי כל אימת שהאויב יורה לכיוונם. כל מיגון נוסף לא יכול להגן על תושבי הבית כמו ישיבה בממ"ד. לתושבים שאין בבית ממ"ד, מכל מיני סיבות, צריכים למצוא מיגון בעת ירי מסוג אחר. מקלט או מגונית הם תחליף לממ"ד. בשנים האחרונות כשאזור עוטף עזה נמצא במתקפה מתמדת של האויב וירי מסיבי מכוון לעבר יישובי העוטף הוציאו כוחות הביטחון, ובראשם פיקוד העורף, הוראות לכל המוסדות המאשרים תכניות בנייה חדשה או שיפוץ בניינים קיימים, לאשר את התכניות רק לאחר קבלת מפרט המאשר את בניית ממ"ד. בכל מקום ציבורי כמו קופות חולים, בתי ספר, בנקים, מרכזי קנייה ועוד צריך להיות ממ"ד מספיק גדול שיוכל להכיל מספר רב של אנשים. את מיקומו חייבים להדגיש בשלט.

אזור לחימה מחייבים ממ"ד פעיל

אזורי המדינה חולקו על פי קרבתם לגבול ולאזורי לחימה וכל תושב שמתגורר באזור יודע כמה דקות יש לו על מנת להתמגן, להיכנס לחדר מוגן דירתי או מקלט/מגונית. בכל פעם שמוכרז צבע אדום רצים התושבים, כל אחד על פי הזמן שהוקצה לו, לממ"ד, מקלט או מגונית. באזורי לחימה מרבית התושבים הקצו את הממ"ד לילדים וזאת כדי למנוע מהם הפרעות בשינה וריצה, לא אחת בשעות הלילה, לממ"ד. ברוב הבניינים הישנים אין ממ"ד בכל דירה. בבתים משותפים יש מקלט שיתופי לשימוש במצב חירום. רוב המקלטים משמשים את דיירי הבית כמחסן לציוד "שחבל לזרוק" ואין בדירה מקום עבורו. הם רק מפונים לאחר בדיקות של פיקוד העורף עם מחלקת הביטחון של הרשות וקבלת דו"ח.