המבנה הקיים זקוק להרחבה, בנייה של מרפסת או שינוי פנימי כל שהוא? פעולות מאין אלו ניתן לבצע על ידי פניה אל מהנדס קונסטרוקציה. מהנדס בניין רגיל הוא אינו קונסטרוקטור וישנם כמה הבדלים מהותיים ביניהם. הראשון הוא מהנדס בניין שהתמחה בתכנון יש לו ניסיון רב של עבודה במשרד שעוסק בנושא זה. מהנדס בניין יעבוד בתחום של הביצוע או בתור מפקח על הבנייה.
תחומי עבודתו של המהנדס
עבודתו של מהנדס מסוג זה מקיפה שלושה תחומים עיקריים:
- עבודות קונסטרוקציית פלדה.
- עבודות שכרוכות ביציקת בטון.
- בנייה קלה.
קודם כל תכנון
מהנדס קונסטרוקציה הוא זה שיחתום על תכנית הבנייה האדריכלית ויהיה אחראי על כל נושא האישורים שמתקבלים מהג"א. בעל מקצוע זה יכנס לעבודות תכנון מפורטות וזאת לאחר שהוא מחזיק בתכנית האדריכלית המפורטת (מידות מדויקות, מטרת המבנה והחללים ועוד). הוא גם זה שימקם את העמודים שאמורים להיות בבית, יחליט מה הוא סוג הביסוס, התקרות ויבצע את כל החישובים הסטטיסטיים שימנעו מהבניין לקרוס.
מהנדס קונסטרוקטור ירד אל כל הפרטים הקטנים והחשובים ידאג לפיקוח באתר הבנייה ויוודא שהמצב מתאים, יסקור את אזור היציקה וכדומה. הוא גם יוודא את דרך הנחת הברזלים, קוטר הברזל ואת צורת הקשירה שלו. יש לו גם את האחריות להנחות את הקבלן בכל מה שניגע ליצירה של בטון, שכן הוא גם מקבל את תוצאות הבדיקה שמגיעה ממעבדת הבטון כך שניתן יהיה לאשר את היציקה.
בדיקה של קונסטרוקציה
גם בתחום השיפוצים יש לקונסטרוקטור מה לעשות, והוא בודק אל כל האפשרויות ומאשר אותן. ככל שמדובר על שיפוצים מומלץ לפנות אליו לפני שפונים לאדריכל או מעצב פנים וזאת מכיוון שעל הקונסטרוקטור מטלת האחריות לבדוק את המבנה הקיים ולספק את המידע ההנדסי אודות מיקום העמודים.
בתמ"א 38 (חיזוק של מבנה קיים כנגד רעידות אדמה), מבצע הקונסטרוקטור בדיקה למבנה והוא זה שמתכנן את צורת החיזוק הדרושה. היות ומדינת ישראל היא מקום מועד לפורענות בכל מה שקשור לרעידות אדמה אז ניתן להניח שיש לו עבודה רבה. את החיזוק מתכננים על ידי עיבוי העמודים, חיבור של קורות ייסוד, בנייה של מעטפת לבנית ועוד.
הקונסטרוקטור יעשה כל מה שנחוץ על מנת שימצאו פתרונות הנדסיים שיצרו חללים נקיים ונוחים למחייה לדיירים. הוא ייקח את עלויות הבנייה בחשבון וינסה לאתר פתרונות איכותיים ואופטימליים בתחם הכלכלי. כך תיבדק גם הגישה אל מגרש החניה, המיקום של כלי העבודה הכבדים, המשאבה ועוד.