מטרתה של האנציקלופדיה התלמודית היא לתמצת את התורה שבעל פה, כאשר הדגש מושם על החלק ההלכתי שלה. תהליך הדפוס של האנציקלופדיה נעשה על ידי איחוד של מספר מפעלים תורניים בעיר ירושלים. בעבר התהליך התרחש בתוך בניין "יד הרב הרצוג" אשר ממוקם בשכונת בית וגן, בעיר ירושלים. היום התהליך עבר למתחם בית הכנסת ישורון אשר נמצא בשכונת רחביה בירושלים. הכרך הראשון של האנציקלופדיה התפרסם כבר בשנת 1947, ואילו הכרך ה – 38 התפרסם השנה, בשנת 2017. המפעל של האנציקלופדיה התלמודית זכה בשנת 1988 בפרס רב קוק, אשר מיועד לספרות תורנית מהמעלה הגבוהה ביותר. המטרה הראשונית של המפעל היא לתמצת בצורה המקצועית והיעילה ביותר את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים. מעבר לכך, מושם דגש על תמצות עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים.
מספר נקודות שכדאי לדעת לגבי אנציקלופדיה תלמודית
קודם כל, רוב האנשים אינם מודעים לכך כי את הרעיון למפעל הדגול הזה הגה הרב קוק עצמו, בתקופת רבנותו בירושלים. המימון למפעל העצום הזה הגיע בעזרת תרומות מיהודי ארצות הברית, אשר רצו לתרום למען העשייה המבורכת הזאת. חשוב לזכור כי באותה התקופה, רוב הכספים שנתרמו שימשו למען שיפור חיי ההווה בקהילה. לכן לא כולם הסכימו עם המפעל של האנציקלופדיה התלמודית, אך בזכות תנועת המזרחי בארצות הברית המפעל קם לתחייה. הכרך הראשון אשר ראה אור בשנת 1947, כלל 219 ערכים מתומצתים ומרוכזים. הכרך יצא לאור בעריכתו של שלמה יוסף זווין, אשר האמין כי יש צורך לתמצת ולקצר בדברים. בשלב מאוחר יותר, יצאו כרכים מקיפים יותר אשר כללו מספר נמוך יותר של ערכים, אך כל ערך זכה לפירוט המקסימלי שלו.
לסיכום, האנציקלופדיה התלמודית הינו מפעל יוצא דופן אשר מאפשר להנגיש לציבור הרחב את הערכים החשובים ביותר של החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. כל אחד מכרכי האנציקלופדיה השונים, מכילים ערכים שונים המפרטים את עיקר הדברים. הכרכים הראשונים אשר יצאו בתחילת דרכה של מדינת ישראל, היו כרכים תמציתיים יותר. בשנים שלאחר מכן, כל כרך סיפק מידע מקיף ומלא יותר לגבי הערך המדובר. המפעל של האנציקלופדיה התלמודית עבר לא מעט עורכים והשפעות שונות, אותן ניתן לראות עם התקדמות הזמן.