כשזה מגיע לילדים ולמצבים שבהם אנחנו מרגישים שמשהו "קצת" שונה, עולם האבחונים נכנס לפעולה, ופתאום אנחנו נתקלים במושגים כמו אבחון פסיכודידקטי ואבחון פסיכולוגי. אם גם אתם מרגישים שמדברים איתכם בשפה אחרת ואתם לא לגמרי מבינים מה ההבדלים, אתם לא לבד. תעזבו את הבלגן, כי כאן תקבלו את כל המידע שהורים צריכים בצורה הכי פשוטה, עניינית ואפילו מצחיקה (טוב, אולי גם קצת צינית, אבל בהמון אהבה).
אז יאללה, מתחילים!
אבל קודם – למה בכלל צריך אבחון?
לפני שנצלול למים העמוקים, חשוב להבין משהו: אבחון הוא כלי, לא משהו שמגיע עם כרטיס טיסה לעולם האנונימי והמטריד. האבחון נותן מידע המדויק שיעזור לילד לקבל את התמיכה שמתאימה לו. אז תחשבו עליו כמו מפה למטרות טובות.
מה זה בכלל אבחון פסיכודידקטי? וגם אבחון פסיכולוגי?
אז כן, מדובר בשני סוגים של אבחונים שיכולים להישמע דומים אבל הם משרתים מטרות שונות. בואו נפרק את זה לגורמים:
– אבחון פסיכודידקטי: נשמע רציני, לא? בעצם, זה אבחון שמטרתו להבין כיצד הילד מתפקד למידה – כשיש קשיים בלמידה, קשיי ריכוז, קשיים בקריאה, כתיבה, חשבון ועוד. המטרה היא לבדוק מה מפריע לילד בתהליך הלמידה והאם יש לו הפרעות כמו דיסלקציה, הפרעת קשב וריכוז או קשיים אחרים. זה כה מסלול דיאגנוסטי יותר ספציפי ללמידה. בדרך כלל, האבחון כולל בדיקות של יכולות קוגניטיביות, זיכרון, ריכוז, קריאה וכתיבה.
– אבחון פסיכולוגי: אם כן, מדוע צריך עוד אבחון? אבחון פסיכולוגי נועד להבין את המכלול הרגשי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי והחברתי של הילד. כאן בודקים איך הילד מתמודד עם האתגרים הרגשיים שלו, מה מצב הביטחון העצמי שלו, האם יש חרדות, מצבי דיכאון, התפתחות חברתית ועוד. המטרה היא ליצור תמונה מלאה על מצבו הנפשי-רגשי. קראו עוד באתר סימני לב אבחון פסיכולוגי.
קל להבין למה מי שאינו מתחום מומחיות עלול להתבלבל, כי שני האבחונים משלימים אך מציגים פרספקטיבות שונות.
למה חשוב לדעת מתי מתאים כל אבחון?
למה להיכנס לסיפור הזה בכלל?
כי עם האבחון הנכון, ההורים והמוסדות יכולים לספק לילד את הטיפול הכי מדויק, נכון ויעיל. אם עושים אבחון פסיכולוגי במקום פסיכודידקטי? סיכוי גדול להחמיץ קשיים בלמידה. להפך – אבחון פסיכודידקטי בלבד יכול להשאיר בצד את עולם הרגשות וההתנהגות, שלעתים קריטיים להצלחת הילד.
אז איך ממשיכים? שלבים בדרך לאבחון מוצלח
- פגישת היכרות: אלו שאלות תעשו? איך תתארו את מה שקורה? זה הזמן הברור והחיוני לספר לספק השירות על כל מה שראיתם – בעיות בבית, בבית הספר, שינויי התנהגות.
- בחירת סוג האבחון: לעיתים הפסיכולוג או הפסיכודידקט יתנו המלצות על סוג האבחון המתאים שלכם, ולעיתים תגיעו עם בקשה מדויקת.
- ביצוע הבדיקות: בדיקות הן לא מעבדה אפורה – הן מערך של בדיקות כמו IQ, בדיקות זיכרון עבודה, בדיקות רגשיות וחברתיות, וניתוח תוצאות.
- קבלת הדוח עם ההמלצות: הטקסט המאוד מקצועי, לפעמים מבולבל בהתחלה, אבל הכי חשוב להקשיב להמלצות השימושיות, לשאול שאלות ולהבין בדיוק מה צריך לעשות הלאה.
טיפים קטנים להורים בדרך
– אל תחששו לשאול! צריך להבין את המונחים שהפסיכולוגים והפסיכודידקטים יגידו לכם, ועדיף לשבת עם עט ונייר כשנותנים תוצאות.
– חפשו מקום עם ניסיון ויחס אישי – ילדכם הוא לא סטטיסטיקה וכך גם האבחון.
– זכרו שבדרך כלל לא מדובר על אבחנה יחידה שצריך להילחם איתה אלא כלי דינמי שעוזר לתמוך בילד.
שאלות ותשובות שכולן מעלות סקרנות:
- מתי להעדיף אבחון פסיכודידקטי על פני אבחון פסיכולוגי?
כשהאבחון מבקש להתמקד בקשיי למידה ספציפיים, כמו קריאה או חישוב.
- האם אפשר לקבל את שני סוגי האבחונים במקביל?
בהחלט. לעיתים מומלץ לבצע את שניהם כדי לקבל תמונה מלאה.
- האם האבחון מפחיד?
לא, זה תהליך מקצועי ומותאם שמטרתו לעזור.
- האם אבחון פסיכולוגי עוסק רק בחרדות ודיכאון?
לא, הוא כולל הרבה יותר – מסייע גם לסגל ההתנהגותי-חברתי והקוגניטיבי הרחב.
- כמה זמן לוקח לקבל דוח ולפעול?
תלוי, בדרך כלל בין כמה שבועות לחודש, אבל מומלץ להתחיל את התהליך כבר כשיש חשש.
חמש טעויות שאפשר להימנע מהן:
– להניח שהילד פשוט "לא רוצה ללמוד" – אפשר להפסיק עם ההנחות.
– לחכות יותר מדי זמן לפני אבחון כשמזהים קשיים.
– לבחור אבחון לא מתאים על סמך המלצה "מהשכנים".
– לא לקרוא לעומק את הדוח שקיבלתם.
– לשכוח שדווקא תמיכה איכותית היא האמצעי הכי חשוב.
סיכום עם חיוך: מי אמר שאבחון צריך להיות מסובך וכבד? ההבנה המלאה של ההבדלים והמשמעויות בין אבחון פסיכודידקטי לבין אבחון פסיכולוגי היא מה שתאפשר לכם כהורים להתאים את התמיכה המדויקת לילד. כשיש מפה ברורה – כל המסע הופך להיות הרבה יותר פשוט, והכי חשוב – הילדים מרגישים שיש מישהו שמבין אותם באמת.
אז בפעם הבאה שתשמעו את המונחים האלו, תישארו רגועים, מחייכים ויודעים בדיוק לאן ללכת. ההצלחה של הילדים שווה את כל ההשקעה.