הידעתם ש-60% מקרב האגרנים הכפייתיים החיים בישראל נמנים על האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 60 ואילך? הידעתם שמרבית האגרנים הכפייתיים החיים בישראל בוחרים להתנתק במודע מקרוביהם? הידעתם שב-95% מהדירות המוחזקות על ידי אגרנים כפייתיים בישראל מצויים תיקנים ומזיקים בהיקפים העלולים להוביל להתפרצותן של מחלות מזהמות? אם גם אתם מכירים מקרוב את תופעת האגרנות הכפייתית ואם גם אתם נאלצים להתמודד עם אמא או אבא הסובלים מתופעת האגרנות, זה הזמן לקרוא בעיון רב את הכתבה הבאה.
מהי אגרנות כפייתית?
אגרנות כפייתית הינה תת-הפרעה הידועה בשם המקצועי: הפרעה טורדנית כפייתית. הפרעה זו גורמת לאנשים הסובלים ממנה לאסוף באופן אובססיבי ובלתי נשלט מגוון רחב של פריטי תכולה וחפצים שונים ומשונים. ברוב המקרים, פעולת האיסוף האובססיבית מיושמת כחלק מהצורך האישי של האגרן/ית להישרדות-כלומר, אגרן כפייתי מרגיש שהוא "חייב" לאסוף עוד פריט ועוד חפץ מתוך מניע הישרדותי.
מצד אחד אגירת חפצים מיותרים מצד שני נטישת קשרים ומעגלים חברתיים
אגרנים כפייתיים נוהגים לאגור ולאסוף כל חפץ המהווה עבורם "ערך הישרדותי" וברוב המקרים, ההרגל הופך לאובססיה המעמידה בסכנה מוחשית את סביבת המגורים בה מתגורר האגרן. בנוסף, ככל שפעולות האגירה והאיסוף הופכות קיצוניות יותר, כך האגרן בוחר במודע לנתק את עצמו מסביבתו הקרובה והדבר כולל ניתוק קשרים משפחתיים וחברתיים כאחד. על פי סקר שנערך לאחרונה בקרב אגרנים כפייתיים בישראל נמצא כי למעלה מ-90 אחוז מהאגרנים חשים סוג של איום מסביבתם הקרובה והם פוחדים שמא קרוביהם יפעלו לסילוק החפצים אותם הם אוגרים.
כיצד מתמודדים עם אבא/אמא הסובלים מאגרנות כפייתית?
הטיפול בתופעת האגרנות הכפייתית מחייב את כל בני המשפחה והאנשים המצויים בסביבתו של האגרן לשנס מותניים ולפעול בכוחות משותפים בבעיה. כיום, תוכלו למצוא יותר ויותר קבוצות תמיכה המיועדות גם לאגרנים כפייתיים וגם לבני משפחותיהם. בנוסף, תוכלו למצוא יותר ויותר מידע נגיש אודות תופעת האגרנות ודרכי ההתמודדות עימה באתרי אינטרנט מקצועיים של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המתמחים בנושא. במקביל לכך, תוכלו לפנות לשירותי הרווחה הפועלים באזור מגוריכם ולקבל מהם את התמיכה הנדרשת לצורכי התמודדות עם אבא או אמא אגרנים.
פעולה נוספת אותה מומלץ ליישם הינה פעולת פינוי דירות אגרנות. פעולה זו מיושמת על ידי חברות פינוי דירה המתמחות בפינוי דירות ותכולת אגרנות, וברוב המקרים, מומלץ לבצע את הפעולה במספר שלבים תוך שיתוף פעולה מלא מצידו של האגרן הכפייתי, וזאת לאחר הפעלת לחץ חברתי מתון מצד הקרובים אליו לצורך מתן הסכמתו לכך.