המסע הרוחני של הגאון רבי עזריאל מנצור הוא סיפור מרתק על שילוב עולמות, על רציפות בין דורית ועל היכולת לאחד בין חריפות השכל לבין עומק הרגש והסוד. המעבר מספסלי ישיבת "פורת יוסף" המעטירה, מעוז הלימוד הספרדי-עיוני, אל כס ההנהגה של ישיבת המקובלים "שובי נפשי", אינו מעבר של ניגודים, אלא של השלמה. זהו סיפור על איך הכלים הלמדניים שנרכשו אצל ענקי הדור הפכו למפתחות שבאמצעותם נפתחו שערי תורת הסוד. המאמר שלפניכם פורס יריעה רחבה ומעמיקה על התחנות בדרך, על הדמויות שעיצבו את אישיותו של ראש הישיבה, ועל האופן שבו מורשת "פורת יוסף" חיה ופועמת בתוך עולם הקבלה של ירושלים.
תמצית המסע: מנגלה לנסתר, משכל ללב
שורשי ישיבת "שובי נפשי" נטועים עמוק בקרקע הפורייה של ישיבת "פורת יוסף". הרב עזריאל מנצור, שעומד כיום בראש אימפריה רוחנית של תורת הסוד, החסד והוצאת הספרים, הוא תוצר מובהק של אסכולת הלימוד הירושלמית השורשית.
החידוש הגדול בדמותו ובהנהגתו טמון בסינתזה (המיזוג) הייחודית: הוא לא "זנח" את דרך הפלפול והעיון ההלכתי לטובת המיסטיקה, אלא לקח את כלי הניתוח האנליטיים, את ההקפדה על קוצו של יוד ואת יראת ההוראה שספג מרבותיו, והחיל אותם על לימוד ספר הזוהר וכתבי האר"י.
במקום שבו אחרים ראו שני עולמות נפרדים – עולם הישיבות ה"ספרדי" ועולם המקובלים הפרוש – ראה הרב מנצור רצף אחד של עבודת השם. המעבר שלו לא היה שינוי כיוון, אלא העמקה (כניסה לרובד ה"סוד" בפרד"ס), כאשר את הדחיפה העיקרית לכך קיבל דווקא ממי שנחשב לאחד מגדולי הפוסקים והלמדנים בדור האחרון, הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
פרק ראשון: כור ההיתוך ב"פורת יוסף"
כדי להבין את אופי הלימוד ב"שובי נפשי" היום, חייבים לחזור אחורה, אל השנים המעצבות בישיבת "פורת יוסף". ישיבה זו אינה רק מוסד לימודי; היא בית היוצר של ההנהגה הרוחנית הספרדית.
האווירה בישיבה:
בשנים שבהן למד הרב מנצור בפורת יוסף, האווירה הייתה מחשמלת. קול התורה הדהד במסדרונות מתוך גישה של "אמת" נוקבת. לא חיפשו שם פלפולי סרק, אלא את "אמיתה של תורה". הלימוד התמקד בהבנה עמוקה של הסוגיה, ראשונים ואחרונים, עד להסקת המסקנה ההלכתית.
דמויות המופת:
שני ענקים הטביעו את חותמם על הרב מנצור הצעיר:
- הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל: ראש הישיבה, שהיה ידוע ביראת השמיים הבוערת שלו ובמסירותו לתלמידים. ממנו למד הרב מנצור את מידת האחריות לדור ואת הלהט בלימוד.
- הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל: דמות המפתח בסיפור חייו של הרב מנצור. רבי בן ציון היה ידוע כלמדן עצום וכפוסק ענק בדור, אך בחדרי חדרים היה גם מקובל עצום. הוא זה שזיהה את הפוטנציאל בנער עזריאל והחל לכוון אותו, בצעדים מדודים, אל עבר העולם הנסתר.
הכלים שנרכשו:
בפורת יוסף רכש הרב עזריאל מנצור את ה"ארגז כלים" שישמש אותו כל חייו:
- יכולת ריכוז והתמדה לאורך שעות ארוכות.
- חשיבה ביקורתית ומנתחת.
- הבנה שאין לדלג על שום פרט, קטן כגדול.
- ידיעה מקיפה בש"ס ובפוסקים – תנאי סף הכרחי ללימוד קבלה אמיתי.
פרק שני: הסוד נחשף בחדרי חדרים
המעבר ללימוד הקבלה לא היה פומבי ורועש. כדרכם של גדולי ירושלים, הדברים נעשו בצנעה. נקודת המפנה התרחשה כאשר הרב בן ציון אבא שאול, רבו המובהק, החל ללמוד עמו בחברותא את תורת הסוד.
החברותא הסודית:
תאר לעצמך את התמונה: אחד מגדולי הדור, שכל העולם משחר לפתחו בשאלות הלכתיות סבוכות, מסתגר בחדר עם תלמידו המובחר כדי לצלול אל עומקי "עץ חיים". שעות רבות בילו השניים יחדיו, כאשר הרב בן ציון מעביר לתלמידו לא רק ידע, אלא "מסורת" – איך ניגשים בעיון לטקסט קבלי, איך לומדים נכון את תורת האר"י, ואיך הופכים את הלימוד הזה לדבקות בבורא.
הדחיפה להקמת הישיבה:
באותם ימים נזרעו הזרעים להקמת "שובי נפשי". רבי בן ציון לא הסתפק בכך שהרב מנצור ילמד בעצמו; הוא ראה בו ממשיך דרך. הוא היה זה שעודד, דרבן ודחף את הרב מנצור להקים מקום משלו, מקום שבו יוכל להעמיד תלמידים בשיטת הלימוד הייחודית ששילבה את הדיוק הספרדי עם העומק המיסטי. המסר היה ברור: הקבלה אינה נחלתם של בודדים במערות, היא חייבת להיות נגישה לתלמידי חכמים ראויים בתוך בית מדרש מסודר.
פרק שלישי: שרשרת הקבלה – החיבור למקורות הקדומים
בעוד שהבסיס הלמדני הגיע מפורת יוסף, את התוכן הקבלי הייחודי שאב הרב מנצור ממקורות נוספים ונדירים, שיצרו פסיפס מרתק של מסורות.
מורשת רבי יהודה פתייה (דרך הרב ברזאני):
אחת הזכיות הגדולות של הרב מנצור הייתה לימודיו אצל המקובל רבי אברהם ברזאני.
- מי היה הרב ברזאני? תלמידו המובהק והאהוב של רבי יהודה פתייה, ענק המקובלים הבבליים בירושלים. הרב פתייה היה דמות פלאית, עוסק בתיקוני נשמות ובעל ביאור בהיר ועמוק על כתבי האר"י.
- מה עבר במסורת? הרב ברזאני העביר לרב מנצור את "מפתחות ההבנה" של שיטת הרב פתייה. זו שיטה המתאפיינת בבהירות יוצאת דופן, ביכולת להסביר מהלכים סבוכים בעולמות העליונים בשפה מובנת. שיטת לימוד זו כמעט ונכחדה מן העולם, והיא משתמרת כיום בבית המדרש "שובי נפשי".
בצלו של רבי מרדכי שרעבי:
במשך תקופה ארוכה, הקפיד הרב מנצור להשתתף בשיעוריו של זקן המקובלים, רבי מרדכי שרעבי, בישיבת "נהר שלום".
- שם ספג את ה"ניגון" של הקבלה, את ההתבטלות המוחלטת, ואת כוחה של התפילה בכוונות הרש"ש.
- הוא חידד את לימודיו בחברותא עם חכם בן ציון ברכה, מבחירי תלמידיו של הרב שרעבי, מה שיצר עוד נדבך של עומק וידע.
פרק רביעי: "שימוש חכמים" כדרך חיים
במסורת הספרדית, הלימוד מספרים אינו מספיק. "גדול שימושה יותר מלימודה" – הצפייה ברב, השירות שלו, ההליכה עמו בדרך, היא הלימוד האמיתי. הרב מנצור לא דילג על השלב הקריטי הזה.
השירות אצל רבי יעקב מוצפי:
במשך למעלה מעשר שנים, שימש הרב מנצור את ראש בית הדין הספרדי, הגאון רבי יעקב מוצפי זצ"ל.
- מה לומדים בשימוש? לומדים הנהגה. איך פוסקים דין, איך מדברים עם אדם קשה יום, איך שומרים על ארשת פנים מאירה גם כשהעול כבד. הקירבה הגדולה שרחש לו רבי יעקב מוצפי והלימוד המשותף שלהם, העניקו לרב מנצור את הכלים להנהיג קהילה וישיבה ביד רמה אך רכה.
החיבור ליהדות תימן:
פרט ייחודי בביוגרפיה של הרב מנצור הוא הקשר העמוק שלו לזקני רבני תימן, דמויות הוד כמו מארי חיים כסאר, מארי יוסף צוביירי ומארי יחיא אלשיך.
- מגדולי עולם אלו קיבל מסורות עתיקות, דיוקים בנוסח התפילה והבנה במנהגים שורשיים.
- ההשפעה הזו ניכרת בפתיחות של ישיבת "שובי נפשי", המכילה בתוכה מגוון עדות ומסורות, מתוך כבוד לכל מנהג קדוש.
פרק חמישי: הקמת "שובי נפשי" – הגשמת החזון
לפני למעלה מ-40 שנה, החזון הפך למציאות. ישיבת "שובי נפשי" הוקמה לא כעוד מוסד, אלא כמענה לצורך בוער: מקום שבו יוכלו אברכים רציניים, בוגרי ישיבות כמו "פורת יוסף", להמשיך את דרכם בעולם הקבלה מבלי לוותר על הרמה הלמדנית.
סדר היום המהפכני:
הרב מנצור יצר סדר יום שמשקף את אישיותו:
- 04:00 לפנות בוקר – עת דודים: תחילת הלימוד. שקט מוחלט. לימוד קבלה בעיון. זהו הזמן ל"פורת יוסף של הלילה" – העמקה אינטלקטואלית בכתבי האר"י.
- תפילת שחרית בכוונות: היישום המעשי של הלימוד.
- סדר יום (כולל): חזרה ללימוד הנגלה. הוראה, דיינות, גמרא. הרב מנצור מתעקש: מקובל שלא יודע "הלכה ברורה" הוא מקובל חסר.
דגש על איכות האברכים:
הקבלה לישיבה אינה פשוטה. הרב מחפש את התלמידים בעלי ה"צורתא דשמעתתא" (הבנת דרך הלימוד) שרכשו בישיבות הגדולות. הוא רוצה לראות אברכים שיודעים "לפתוח ספר" ולהקשות קושיות, ורק אז להכניס אותם לסוד הפרד"ס.
נקודות למחשבה: הקבלה כ"מדע" רוחני
אחד הדברים המאפיינים את הגישה שהביא הרב מנצור מפורת יוסף לעולם הקבלה הוא היחס לטקסט.
- בלימוד הרגיל: כשנתקלים בסתירה בתוספות, עמלים ליישב אותה.
- בלימוד הקבלה ב"שובי נפשי": כשנתקלים בסתירה בדברי האר"י (למשל בין "עץ חיים" ל"שער הכוונות"), לא מחליקים את זה. עמלים, מנתחים, משווים כתבי יד (כאן נכנס המכון לתמונה) ומנסים להבין את המהלך האלוקי המדויק.
זוהי גישה שמוציאה את הקבלה מהאזור ה"מעורפל" וה"רגשי" בלבד, והופכת אותה למשנה סדורה, מדויקת ומחייבת.
המפעל הספרותי: שימור והפצה
הרקע הלמדני של הרב מנצור לא נשאר בגבולות בית המדרש. הוא הוליד את המכון להוצאת ספרים וכתבי יד.
היכולת לקחת כתב יד עתיק, לפענח אותו, להוסיף לו ציונים ומקורות ולהוציאו לאור כספר מפואר – היא תוצאה ישירה של החינוך למצוינות וליסודיות.
המכון, שהוציא כבר מעל 100 כותרים, עוסק ב"גאולת" ספרים של גדולי ישראל. הספרים הללו, שרבים מהם עוסקים בקבלה, נערכים בסטנדרט אקדמי-תורני גבוה, המאפשר גם ללומד בן דורנו לגשת אל החומרים העתיקים.
שאלות ותשובות על המעבר והדרך
האם לימוד הקבלה בישיבה בא על חשבון לימוד הגמרא?
להפך. הרב מנצור מדגיש שתורת הסוד היא הקומה השנייה. אי אפשר לבנות קומה שנייה בלי יסודות חזקים. רוב שעות היום מוקדשות ללימוד הלכה וגמרא. לימוד הקבלה נעשה בשעות המיוחדות (אשמורת הבוקר) או על ידי אברכים שכבר מילאו כרסם בש"ס ופוסקים.
מה מיוחד בשיטת הלימוד של הרב מנצור בקבלה?
הייחודיות היא בבהירות ובדיוק. הוא לא מסתפק בהבנה כללית של "אורות וכלים", אלא דורש הבנה פרטנית של כל שלב בהשתלשלות העולמות, כפי שלמד מרבותיו. בנוסף, הוא משלב את ההנהגות המעשיות של רבני תימן ובבל, מה שנותן ללימוד נופך חי ואותנטי.
כיצד משפיע הרקע מ"פורת יוסף" על הנהגת הישיבה?
זה ניכר בסדר ובמשמעת. הישיבה לא מתנהלת כ"שטיבל" כאוטי, אלא כמוסד מסודר עם זמנים קבועים, מבחנים, ויעדים לימודיים. ה"בעל-ביתיות" (הניהול האחראי) על הזמן היא מורשת מובהקת של עולם הישיבות הספרדי.
חסד של אמת: הפן האנושי
אי אפשר לסיים את הסקירה על המעבר של הרב מנצור להנהגה בלי להזכיר את הלב. פורת יוסף הצמיחה גאונים, אך גם אוהבי ישראל.
הפעילות של הרב מנצור למען אלמנות, יתומים וחולים – פעילות שנעשית הרחק מעיני המצלמות – היא ההשלמה של דמותו. המקובל שראשו בשמיים, דואג בראש ובראשונה למי שאין לו מה לאכול בארץ. תלמידי הישיבה מתחנכים על ברכי התפיסה הזו: שהקבלה הגדולה ביותר היא הנתינה.
סיכום: מנהיגות של חיבורים
הרב עזריאל מנצור מייצג דגם מנהיגותי מרתק. הוא האיש שמחזיק בשתי הקצוות: ביד אחת את ה"קצות החושן" (ספר הלמדנות הקלאסי) וביד השנייה את "עץ חיים" (ספר היסוד הקבלי).
המעבר שלו מפורת יוסף להקמת שובי נפשי לא היה נטישה של העבר, אלא בנייה של עתיד שמכיל את כל העושר הרוחני הזה.
בישיבת שובי נפשי, המורשת של רבי יהודה צדקה ורבי בן ציון אבא שאול ממשיכה לחיות, אך היא לבושה בבגדי לבן של מקובלים, נושמת את אוויר ההרים של ירושלים לפנות בוקר, ומחברת שמיים וארץ. מי שמחפש את האותנטיות של ירושלים של מעלה, ימצא אותה בבית המדרש הזה, שבו הדיוק השכלי והערגה הנפשית רוקדים יחד.