סיפורים מדהימים של רפואה בעזרת אמונה
את חשיבותה של הרפואה המודרנית כמעט כולם מבינים, אך את כוחה של האמונה נדמה כי לא כולם עדיין הפנימו: ניתן לשמוע על מקרים בהם אנשים התבשרו על שיפור במצבם בעודם שוכבים בבית החולים, כאלה שקיבלו תוצאות חיוביות לבדיקות שחיכו להם זמן רב במתח וציפייה, ואפילו כאלה שנרפאו באופן מהיר מהצפוי מתאונות ומפגיעות קשות והיממו את הצוות הרפואי.
המשותף לכל אותם מקרים הוא אחד: כולם אמנם נעזרו ברופאים מומחים ובצוות רפואי ייעודי שטיפל בהם, אך גם מצדם של החולים עצמם נעשתה עבודה לא פחות חשובה – הם מיקדו את אמונתם ותקוותם לרפואה, והדבר סייע בידם להירפא. ישנם אינספור סיפורים מדהימים של רפואה בעזרת אמונה, אך הנה אחד בולט ויפה במיוחד, על מטפס הקירות שנפגע באסון האנאפורנה:
אסון האנאפורנה
מור היה חייל משוחרר, צעיר שעבד בחברה לזיהוי מוקשים ולאחר שעזב גם אותה ואת הסיכונים הרבים בה, החליט לנסוע לנפאל לטייל בהרי האנאפורנה – מההרים הגבוהים ביותר בעולם. באחד משלבי המסע האחרונים ובגובה של אלפי ק"מ מעל פני הים, הוא נקלע לסופת פתע קשה שגרמה למפולות שלגים ולצניחת הטמפרטורות אל מתחת ל- 40-. הוא זחל במשך חצי לילה לסלע חשוף שעליו מצא מחסה, ושם נצמד בגופו למטייל ישראלי נוסף. השניים שרדו את הלילה וחולצו לפנות בוקר, אך לאחר יומיים בבית החולים התברר כי חייבים לכרות את עשר אצבעות ידיו.
תהליך השיקום
במהלך השיקום הארוך החליט מור שחייו אינם יכולים להישאר כפי שהם, ועל אף האבדה הקשה מנשוא בחר לעשות את הבלתי ייאמן: הוא החליט לטפס על קירות באופן מקצועי, ובמשך חודשים ארוכים של למידה ואמונה בדרך, הצליח להגיע לנקודות הגבוהות ביותר בקיר – בגובה 5 מטר ובתלייה הפוכה. בתחרות הפאראלימפית העולמית הוא זכה במקום השני, ובארץ הוא מתחרה עד היום בתחרויות טיפוס רגילות, מול מתמודדים בריאים לחלוטין.
בזכות האמונה
את הכוח להמשיך ולא לתת לייאוש לנצח, שאב מור מהאמונה לכל אורך הדרך. אך בכל התהליך היתה שאלה אחת שהמשיכה לנקר ולהטריד אותו: מה עשיתי רע, ולמה זה קרה לי? רק בסופו של השיקום הארוך ולאחר הזכייה במדליה, הבין דבר שלא הבין קודם: הפגיעה לא היתה עונש, אלא מתנה. הוא אמנם איבד את עשר אצבעותיו, אך בזכות האמונה והמאמץ לאורך הדרך הארוכה, מור העיד על עצמו כי הוא הרגיש שהוא בעצם קיבל כנפיים.
הכתבה באדיבות אתר https://www.akshiva.co.il/