אנשים סומכים על הרופא שמטפל בהם. הם ניגשים אליו על מנת לקבל את האבחון במידה והם אינם חשים בטוב, ולאחר מכן מבצעים את הטיפול כפי שהומלץ להם על ידי הרופא עד להחלמה וחזרה אל השגרה. זה יכול להיות רופא מקצועי שאליו ניגשים, יכולה להיות רופאת הנשים ואף הצוות אשר מבצע טיפול בבית חולים עבור מטופל אשר מאושפז שם.
מתי יודעים כי מדובר במקרה של רשלנות מצד הצוות הרפואי ומתי מדובר בתוצאה לא נעימה שלפעמים מתרחשת למרות כל הניסיון הרפואי המקצועי אצל אלו אשר עוסקים באופן רשמי ברפואה?
רשלנות רפואית אינה נמדדת במבחן התוצאה
הדבר הראשון והכי חשוב שצריכים להבין כאשר בוחנים את העניין הזה של רשלנות רפואית הוא שלא כל אדם אשר סובל מסיבוכים של טיפול רפואי הוא כזה אשר רשאי לתבוע בגין רשלנות כל שהיא. לפעמים הצוות הרפואי המטפל ביצע את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר ומקרים של סיבוכים עם תוצאות לא נעימות כמו גם פטירתו של המטופל הם כאלה שלא תלויים באדם, אלא יותר בגורל.
מתי כן יכולים לומר באופן וודאי כי נעשתה רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל? כאן המערכת המשפטית משתדלת להעביר קווים מאוד ברורים אשר שומרים על הרופאים מפני תביעות שווא ומעלות את האפשרות הדי סבירה כי רופא יכול לטעות, כי הוא בשר ודם ולא כל מקרה שכזה הוא רשלנות רפואית באופן ברור ומוכח.
דוגמאות למקרי רשלנות רפואית
כמו בכל דבר כניסה אל התחום הזה של רשלנות רפואית תמיד צריך להיות לאחר היוועצות עם עו"ד מומחה בתחום, כמו מרקמן את טומשין, בדיקת הנתונים לעומקם ובחינה של כל מקרה לחודו. עם כל אלה ישנן מספר של פעולות אשר במידה והתבצעו/לא התבצעו על ידי הצוות הרפואי המטפל אשר יכולות להיחשב בתור רשלנות רפואית במקרים הבאים:
- פענוח שגוי של תוצאות של בדיקות שאליהן נשלח מטופל.
- מתן של טיפול תרופתי לא נכון או חוסר במתן טיפול תרופתי למטופל.
- חוסר בהפניה של מטופל אל בדיקה אשר יכולה הייתה לסייע בגילוי מוקדם של בעיה רפואית.