כל מי שלוקח הלוואה ולא משנה מאיזה סוג, יודע שהיא כוללת שני חלקים עיקריים. חלק אחד מתייחס לקרן עצמה, כלומר לעצם הסכום שעליה מבוססת ההלוואה, וחלק אחר מתייחס לריביות, החלק ממנו הגורם שנותן לנו את ההלוואה מרוויח ממנו. מדובר על אחוז מסוים מתוך ההלוואה שנוסף לה מדי חודש. אם אנחנו לוקחים הלוואה של 100 שקל והריבית היא 10 אחוז, אז אנחנו משלמים 110 שקל. הרווח של המקום שנותן לנו את ההלוואה הוא 10 שקל.
אחד ממקורות הרווח הגדולים ביותר שקיימים במשק, הן ריביות של משכנתאות. מאחר וכל מי שמעוניין לקנות נכס מגורים או נכס עסקי, חייב לקחת משכנתא, מאחר ובעזרת הון עצמי אי אפשר לממן רכישה של נכס כזה או אחר, הרי שכל אחד מאיתנו חייב לקחת משכנתא. זו מבוססת על קרן והלוואה. זו משמשת כמקור רווח.
עכשיו צריך לומר, יש מסלולים שונים של ריביות, לא מדובר במסלול אחיד. יש מסלול שכולל ריבית קבועה, מסלול של ריבית משתנה, ריבית צמודה למדד ולא צמודה למדד, ריבית פריים שזו ריבית ממשלתית ועוד.
ברמת העיקרון, אנחנו חיים בתקופה בה הריביות הן מאוד נמוכות ולכן הנזק איתו יוצאים נוטלי ההלוואות הוא נמוך. הבעיה היא, שזה עובד לשני הצדדים. אם הריביות נמוכות, אז גם היכולות שלנו להרוויח מכסף שאנחנו חוסכים הוא נמוך, ומכאן שאנחנו מרוויחים מעט מאוד. כך שזה תקף לשני הצדדים.
מאחר ויש משמעות למשכנתא שאנחנו לוקחים לאורך זמן, היא משפיעה על החיים שלנו במשך שנים רבות, אנחנו צריכים לבחור מסלול שיתאים לנו בראייה ארוכת טווח ולא בראייה קצרת טווח. הרי כשאנחנו לוקחים משכנתא לתקופה ארוכה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון איך היא תשפיע עלינו, בזמן שמצבנו הכלכלי עלול להשתנות, השכר שלנו יכול להשתנות, התנאים הכלכליים מסביב יכולים להשתנות ועוד.
מכאן אנחנו יכולים להסיק שיש משמעות רחבה לכל העניין של בחירת מסלול על פי ריביות אשר יכולות להתאים לנו. בצורה כזו, אנחנו יכולים להחליט מה מתאים לנו, על מנת שנוכל לעמוד בתנאי התשלום.